Leo Moreno

82

היי בנות קחו קצת מימים לפני הפרק

(אני זוהר)

המחברת מתמטיקה שלי מתגעגעת אלי

עברתי הרבה עם הסיפור הזה ואני ממש אוהבת אותו, תשמחו לדעת שיש לי כבר רעיון לספר שני על איימי המתבגרת שלנו🥰
אבל אל תדאגו אני עוד לא מסיימת את זה, אני לא יכולה לעזוב את ליאו ואוולין שלי~ ועכשיו לפרק.

נ.מ ליאו:
לעזאזל משימה... אני טסה מחר ליעד של החתונה שלי ואני צריכה לעבוד היום. זה כל כך לא הוגן! מי הבוס המעצבן שהחליט את זה? אה כן, אני.
הייתי צריכה לעשות 'ניקיון קצר' של האויבים שנשארו לי אחרי האירוע הגדול עם משפחת קינג. בכל זאת, אפס חרטות.
דיברתי עם לונה במכונית, "תגידי ליאו, למה אין לך כינוי מפחיד וידוע כמו שהיה לאימא? למה לך אין 'מלאך המוות' משלך?" היא שאלה.
גלגלתי עיניים וגיחכתי קצת, נשענת אחורה ומסתכלת עליה. "כי מי צריך כינוי כשיש לך שם מפחיד כמו ליאו מורנו?" גיחכתי. "תלמדי לונה, כשכולם מכירים את השם שלך את לא צריכה כינוי שיגרום להם לפחד ממך" צחקקתי.
"וואו אני מתחתנת, היית מאמינה?" צחקקתי בהתרגשות כמו ילדה.
"לא" היא אמרה והתחילה לצחוק קצת.
"גם יש לך ילדה, שאלוהים ישמור" היא אמרה בחוסר אמון.
"זה בסדר, אני אדע לעשות הכל ההפך מאבא ויהיה בסדר. וגם! היית מתה לאימא כמוני, אם מישהו יציק לה אני אהרוג אותו ואת כל המשפחה שלו." שילבתי ידיים בטענה.
"להזכירך אימא עשתה את זה כמה פעמים, עד שהיא ואבא עזבו ואז את התחלת" היא גלגלה עיניים.
"דרך אגב, עשיתי את הקעקוע" היא אמרה ומיד המבט שלי התחלף להפתעה וזעם.
"וחא אצל ג'ניפר" היא המשיכה והעצבים שלי עלו.
"תראי." אמרתי.
היא הרימה  את החצאית שלה והראתה לי את הצד של הירך, היה עליו קעקוע די גדול ויפה של שלושה סחלבים כחולים על גבעול אחד. "הנה את, קמילה, וסופיה" היא הצביעה עליהם. "גברים וחברים באים והולכים, אבל אחיות שלי זה לנצח" היא צחקקה.
"הא... האמת שזה ממש יפה" אמרתי בהלם. "אני מופתעת ממך" אמרתי.
"אני יודעת" היא צחקקה.
"עשית קעקוע בשבילינו" המשכתי.
"אני יודעת" היא צחקקה שוב בשמחה.
"הוא מאוד יפה"
"אני יודעת"
"לא הייתי עושה אותו דבר בשבילך"
"אני יודעת" היא אמרה לבסוף, ממשיכה לצחקק.
"את חמודה אבל אני לא מחבקת אותך" קבעתי.
"ליאו גוש קרח שלי" היא צחקקה וחיבקה אותי בכל זאת.
"לא שלך." המשכתי בסבל רב.
"נכון, רק של אוולין ואיימי" היא המשיכה להתגרות בי לעוד כמה דקות ובסוף איבדתי סבלנות והתחלנו לריב מכות כמו ילדות קטנות בנסיעה ארוכה ומייגעת, רק שאחת מהן שרירית חזקה וכפולה בגודל מהשנייה.
"ליאו ולונה אני אפריד בניכן!" מייקל צעק מהמושב הקדמי.
"סתום תפה!" צעקתי עליו והמשכתי להרביץ לה.

חזרתי הביתה, המזוודות שלי של אוולין ושל איימי כבר היו ארוזות ליד הדלת, אוולין ישבה ליד השולחן עם איימי ועזרה לה בשיעורי הבית שהיא היתה צריכה לסיים לפני תחילת שנת הלימודים.
אוולין מאוד חכמה, למרות שהיא לא קיבלה חינוך טוב בחיים.
"היי יפות שלי" אמרתי והתכופפתי אליהן, בלגנתי לאיימי את השיער ונישקתי את אוולין.
"היי" אוולין צחקקה ואז ראתה את הפנים שלי, "אוי ואבוי מה קרה לך?!" היא מיד נבהלה מהפנס בעין שלי.
"הלכתי מכות עם לונה באוטו" צחקקתי.
"ויום לפני החתונה שלנו????" היא אמרה.
"אני אשים עכשיו משחה ותכסי לי את זה מחר עם איפור. זה שום דבר" השבתי לה.

עליתי לחדר שלנו ונכנסתי למקלחת, התחלתי  להתקלח ופתאום שמעתי את הדלת נפתחת ונסגרת. לא הסתובבתי אחורה, ידעתי כבר מי זו. "כן בייבי?" צחקקתי.
"תגידי ליאו מה הקטע שאת לא מחכה לי?" אוולין שאלה והורידה את הבגדים שלה, נכנסת למקלחת מתחת לזרם המים מולי.
"חשבתי שאת עסוקה" צחקקתי.
"שתינו התייאשנו בסוף, מתמטיקה זה קשה ואם המורה יעשה לה בעיות את תאיימי עליו" היא אמרה.
"אני לא אוהבת לנצל ככה את הכוח שלי, אבל אני גם אעשה כל מה שאת מבקשת" אמרתי.
"ואם מישהו יציק לבת שלנו?" היא הרימה גבה.
"אז אני ארצח אותו ואת כל המשפחה שלו בידיים חשופות." אמרתי כאילו זה ברור.
"את אימא נהדרת" היא אמרה וחיבקה את הגוף החשוף שלי, "לא חשבתי שאני יכולה לאהוב אותך יותר ממה שאני כבר" היא אמרה בחיוך.
"אני אוהבת אותך בייבי שלי" אמרתי ונישקתי אותה באהבה.

בנות תתפללו לשביתה

יש לי רק עמוד אחד מתוך 16 בעבודה במתמטיקה וגם אותו בקושי סיימתי

אני טובה במילים לא במספרים T-T