Leo Moreno

88

נ.מ ליאו:
כבר התחילה שנת הלימודים, גם אוולין וגם איימי לומדות. אז אני... עובדת. ומדי פעם מזמינה הביתה שליח עם חטיפים שיביא לאוולין בזמן שהיא לומדת.
הדרך ללב של אישה זה אוכל, תלמדו גברים.
אתמול בלילה אוולין התחילה להיות חולה והיום בבוקר איימי קמה, "איפה אימא אוולין?" היא שאלה אותי.
זה כל פעם מחדש מחמם לי את הלב שהיא קוראת לנו אימא ליאו ואימא אוולין.
"חולה במיטה" עניתי לה.
"אני בסדר!" אוולין קראה מהחדר ואז שמעתי אותה משתעלת.
"לא את לא!" צעקתי לה בחזרה וחזרתי להסתכל על איימי.
"אני יכולה בבקשה להישאר איתה בבית היום...?" היא שאלה אותי.
"כן בטח" משכתי בכתפיי, "זה לא כאילו את מפספסת משהו חשוב בבית ספר" מה? אני הייתי מבריזה כל הזמן ואני בסדר לגמרי היום. אפילו בעבודה שלי לא צריך מתמטיקה של תיכון, רק חיבור וחיסור וקצת משוואות לדעת ש- מספר גופות בחדר+X= מספר האנשים שהיית צריכה להרוג.
"טוב סאנשיין אני צריכה לצאת לעבודה, לכי תתכרבלי עם אימא" אמרתי ונתת לה נשיקה על המצח לפני שיצאתי.

נ.מ אוולין:
שכבתי במיטה מתה לגמרי, שמעתי את הדלת למטה נפתחת ונסגרת והנחתי שזה בגלל שליאו יצאה לעבודה ועוד מעט איימי תצא לבית ספר. להפתעתי, ראיתי את איימי בלי נעליים ובלי תיק נכנסת לחדר שלי וקופצת לידי על המיטה.
"אימא ליאו הרשתה לי להישאר לטפל בך" היא צחקקה.
"היא האימא הכי מדרדרת שיש" צחקקתי. "המורה תתקשר אליך בגללה" צחקתי שוב.
איימי נכנסה מתחת לשמיכה ונצמדה אלי, חיבקתי אותה והדלקתי לנו את הטלוויזיה.
"מה נראה?" שאלתי אותה.
"ריקוד מושחת?" היא שאלה.
"נהה אני לא אוהבת" צחקקתי. "בואי תראי איתי סרט של גדולים" אמרתי והפעלתי את הסרט "קיל ביל" שאני וליאו ממש אוהבות. לליאו היתה מערכת יחסים עם אלימות מגיל צעיר מאוד, זה היה הסרט היא היתה רואה לפני השינה בגיל5.
"חכי אני אלך להכין לנו פופקורן" היא אמרה וקמה.
"פופקורן זו לא ארוחת בוקר!" אמרתי בכעס.
"טוב נו אני אביא את הארוחת בוקר מהתיק ואז פופקורן" היא אמרה בגלגול עיניים.
"מבאסת" היא חזרה לשכב לידי והתחילה לאכול את הכריך שליאו הכינה לה.
"את בקטע של מישהו בכיתה?" שאלתי אותה, היא בת 12, בטוח יש לה קראש כברעל מישהו.
"כולם מכוערים" היא אמרה וצחקתי בקול. "אף אחד לא דואג לעצמו. כולם מסריחים עם חד-גבה ושפם קטן ומגעיל, מתלבשים ממה שהכי קרוב להם ליד בארון ופעם אחרונה הסתפרו לפני 6 חודשים." היא אמרה.
"טוב בכיתה ז' אי אפשר לצפות ליותר מדי... אבל אין אפילו אחד חמוד?"שאלתי.
"נופ" היא השיבה לי.
"את יודעת את תצטרכי להתפשר, לא כולם הם טובים כמו ליאו" צחקקתי.
"אז כשאני אביא חבר היא תלמד אותו להיות טוב ותאיים עליו במוות אם הוא לא יהיה" היא משכה בכתפייה. צחקתי, ליאו בהחלט תעשה דבר כזה.
"את יוצאת מנקודת הנחה שהיא תיתן לך להביא חבר" צחקקתי והיא צחקה גם.
"אז בואי נדבר להפך, מישהו מצק לך בבית ספר?" שאלתי.
"אף אחד לא נחמד בחטיבת ביניים...." היא מלמלה. "אני ברת מזל שאימא ליאו מרשה לי לא ללכת" היא אמרה.
"אוי למה? הם מעליבים אותך? מישהו מדבר אליך לא יפה?" שאלתי מהר. מי שיפגע בילדה שלי ישלם על זה.
"לא ספציפית... פשוט, גישה של מתבגרים. את יודעת..." היא אמרה במבוכה.
"טוב, אל תשכחי שתמיד יש לך אותי ואת ליאו לדבר על זה אם משהו או מישהו מפריע לך" אמרתי וליטפתי לה את השיער, היא הנהנה בהסכמה.
אחרי כמה דקות של סרט נראה שהיא נזכרה במשהו, "מה קרה?" שאלתי.
"בבית ספר שלי לא אוהבים שילדים מחסירים... בקושי מותר לי להיות חולה ויש מלא כללים וטפסים והודעות שצריך לשלוח...!" היא התחילה למלמל בפאניקה.
"כן? ומה קורה אם לא עושים את זה?" שאלתי.
"צריך ביום שחוזרים להגיע שעה מוקדם יותר וללכת שלוש שעות מאוחר יותר"היא אמרה כמעט עם דמעות.
"אוי שטויות אני אכתוב לליאו לטפל בזה" אמרתי ברוגע. "איזו הגזמה..." מלמלתי על העונש הזה.
"מה היו עושים בתיכון שלך?" היא שאלה.
"את אומרת את זה כאילו זה היה לפני 400 שנה. אני גדולה ממך רק ב10 להזכירך" גלגלתי עיניים בצחוק.
"לא באמת היה אכפת לאף אחד כי למדתי בבית ספר באזור מאוד עני, אבל בחטיבה השתדלתי ממש ללכת כל יום כי בית הספר היה נורא אבל לא יותר מהבית." אמרתי.
"זה עצוב..." היא מלמלה.
"וזה בסדר, כי עכשיו למדתי מהטעויות של אימא שלי ואני יכולה להיות יותר טובה ממנה" חייכתי.
איימי חזרה לחבק אותי שוב והמשכנו את הסרט.
אחרי כמה דקות קיבלתי הודעה מליאו עם תמונה מצורפת והראתי לאיימי.
בהודעה היה כתוב "הכל סבבה" והיה סלפי של ליאו מחייכת עם איש מבוגר שנראה די מפוחד.
"זה המנהל של בית הספר שלי" איימי אמרה באימה והערצה.
"איזה מתוקה היא, נכון? היא עשתה את אותו דבר גם עם הבוס שלי בזמנו" צחקקתי.
"ממש" היא צחקקה.
"את יודעת זה מוזר שהיא יצאה כזו טומבוי, יש לה רק אחיות" איימי תהתה.
"אני מניחה שהיא ראתה את עצמה בתור 'הגבר של הבית'. אבל חוץ מזה, לואיזה היא מאוד נשית. לא רואים את זה במראה, אבל היא לא מטומטמת כמו בן, היא רגישה ופועלת לאט ובשיקול דעת, יש לה חמלה ורוגע של בת. היה לה פעם שיער ארוך, היא לא מפחדת משמלות היא פשוט לא אוהבת אותן. היא נשית בהרבה מובנים, רק לא רואים את זה במבט ראשון" אמרתי.
"הנה תראי, אבל אל תגלי לה שהראתי לך" לחשתי פתחתי את התמונה בטלפון שלי של ליאו בשמלה, בליל הנישואין שלנו.
היא גם לקחה תמונות אחר כך במהלך הסקס, אבל זה לא בטלפון....

סיימנו את הסרט והמשכנו לשכב במיטה, אני עם הלימודים ואיימי בענייניה, בלי הלימודים.
"את רוצה תה?" היא שאלה אותי.
"אני אשמח האמת" אמרתי בחיוך, היא קמה מהר וירדה במרץ במדרגות. כזו ילדה טובה וחמודה, אני אוהבת אותה כל כך.

מילדה שאימא שלה לא אהבה אותה, לנערה שהולכת לבד בלילות, לבחורה שעוברת בין בן זוג מתעלל לאחר, לאישה חופשיה, לנשואה לאהבת חיי, ומגדלת איתה ילדה.
איזה מהפך. בחיים לא הייתי מאמינה שזה קרה לי, ואני לא יכולה לחכות למה שעוד יקרה.

יש לי הופעה עוד 20 דקות✨️
גם אם אתן לא אוהבות סטרייט אני ממשיכה לכתוב על איימי כי זה יוצא הכי חמוד בעולם ואני ממש אוהבת את זה.
שבוע טוב✨️