Leo Moreno

5

עמדתי מול הארון וחיפשתי מה ללבוש. אין לי יותר מדי בגדים יפים כמו שליאו בקשה...
בסוף לבשתי גרביונים לבנים, שמלת מיני שחורה וסוודר לבן. התאפרתי וסידרתי את השיער שלי, ונעלתי מגפי דר. מרטינס שחורות. הסתכלתי פעם אחרונה במראה, 'אני כל כך מתרגשת!' חשבתי לעצמי.
פתאום שמעתי דפיקות בדלת, היא עלתה עד לפה?
הסתכלתי בעינית, זו באמת ליאו!
פתחתי לה את הדלת, "היי מהממת" היא אמרה והושיטה לי ורד לבן.
"את רומנטית..." אמרתי בחיוך.
"ואת אוהבת את זה. קדימה בואי אני מקווה שאת רעבה" היא אמרה. היא החזיקה לי את היד וירדנו לאוטו שלה, "המכונית שלך ממש יפה" אמרתי.
"את צריכה לראות את האופנוע שלי" היא צחקקה.
"יש לך אופנוע???" התלהבתי.
"נו באמת אוולין לכל לסבית גברית שמכבדת עצמה יש אחד" היא גלגלה עיניים ונכנסנו למכונית, וכמובן שהג'נטלמנית הזו פתחה לי את הדלת.
עד כה חשבתי שבן אדם שעושה את כל מה שהיא עושה עבורי קיים רק בספרים. וזה כאלה דברים קטנים ופשוטים! אני בהלם.
"מי המוכשר שצייר לך את האיליינר?" שאלתי. בחיים לא ראיתי איליינר כזה מושלם.
"לא עלה בדעתך שגם לי יש קצת כשרון עם איפור?" היא הרימה גבה. הסתכלתי עליה בהלם, "אחרי שלומדים לירות במספיק סוגי רובים הידיים נהיות די יציבות" היא הסבירה. הולי שיט ככל שאני לומדת עליה יותר ככה היא יותר מפחידה, ומשום מה... אני לא מפחדת.
"לאן אנחנו הולכות?" שאלתי.
"מסעדה איטלקית של חברה. את אוהבת אוכל איטלקי?" היא שאלה.
"אני אוהבת כל אוכל" משכתי בכתפי. אני מאוד אוהבת אוכל, אבל אין לי בדיוק כסף מה שמוביל לגוף די רזה ורעב כמעט תמידי.
"מכנה משותף" הא צחקקה. מעניין אם היא יודעת לבשל, זה יעשה אותה עוד יותר מושלמת.
סקרתי את הבגדים שלה, היא לבשה מכנס מחויט שחור וחולצת בטן שחורה עם בלייזר שחור פתוח.
"תגידי ליאו, קעקוע בסטרנום (סטרנום=עצם החזה) זה כואב כמו שאומרים?" שאלתי מסוקנת. היה לה קעקוע מקסים שם שנראה בבירור מתחת לטופ. גם מעליו היה קעקוע מקסים, שניהם עשו רושם שלקחו הרבה שעות והרבה כסף.
"כמעט כל הקעקועים כואבים ממש. אין יותר מדי הבדל, בסופו של דבר זה עדיין מחטים בעור בקצב מהיר. אני האמת בסטרנום לא הרגשתי הרבה אבל הרוב מתעלפים מכאב" היא השיבה לי.
"ואיפה הכי כאב לך?" שאלתי.
היא חשבה לכמה שניות, "יש את האזור באגן שמתחבר עם היריכיים והבטן התחתונה... זה הכי כאב. הרגשתי את הנפש עוזבת את הגוף שלי." היא אמרה והצביעה על האזור.
הסתקרנתי כל כך, רציתי ממש לראות את הקעקוע הזה.
"תגידי ליאו, את לוקחת אותי לדייט?" שאלתי, רק כדי לוודא. אני בכלל לא בטוחה שאני אוהבת בנות...
"בואי נעבור שנייה על מה שקרה עד עכשיו. התלבשתי יפה, קראתי לך מהממת, הבאתי לך פרח, פתחתי לך את הדלת למכונית, ואני לוקחת אותך למסעדה. אז כן, נראה לי שזה דייט. למה את שואלת? יש לך בעיה? את לא בקטע?" היא אישרה ושאלה.
"ליאו אני חושבת שבמקרה שלך כולם ירצו לצאת איתך בין אם את גבר או אישה" צחקקתי.

הגענו למסעדה, היתה למקום אווירה מאוד יוקרתית, כזו שלא חוויתי בחיים.
"היי גבי, שולחן לשתיים על שם מורנו" היא אמרה למארחת. הן מכירות?
הא לקחה אותנו לתוך המסעדה, שנראתה אפילו יותר יוקרתית מבפנים. התיישבנו בשולחן והסתכלתי בתפריט, "ליאו הכל פה נורא יקר..." מלמלתי.
"ולי יש כסף ואני הזמנתי אותך אז אני משלמת. תזמיני מה שאת רוצה, מצידי את כל התפריט" היא צחקקה ולא לקחה אותי ברצינות.
פתאום הגיעה מישהו בחליפה ונשען על הכיסא של ליאו, "מה קורה ליאו? את מי הבאת היום?" הוא שאל.
"היי ניקו, זו אוולין. אוולין זה ניקו הבעלים של המסעדה." היא הציגה אותו.
"נעים להכיר" חייכתי אלו ולחצנו ידיים.
"הייתי שמח להישאר ולדבר אבל יש לי עבודה, אוולין יקרה תהני עם ליאו, רק תזהרי לא לעצבן אותה" הוא צחקק והלך.
"תני לי לנחש, את מתעצבנת בקלות?" שאלתי.
"לא הייתי אומרת שאני מאבדת את קור הרוח שלי בקלות, אבל כשאני מתעצבנת זה לא צחוק" היא הסבירה. "לך אין מה לדאוג, אני לא אפגע בך" היא הבהירה.
הסתכלתי עליה במבט קצר חושד ולא מאמין אבל החלטתי לא לחשוב על זה יותר מדי. "מה את מזמינה?" שאלתי אותה.
"אני האמת ממש רעבה אז אני מוכנה להזמין את כל התפריט" היא אמרה. "אני חושבת שאני אקח פסטה שמנת פטריות וסלט קיסר, ואני חושבת שאני גם אזמין לנו מלא מנות צד ומנות ראשונות כאלה. ואל תתמלאי יש פה קינוחים מטורפים" היא המשיכה.
"אני מרגישה שהבאת אותי לפה רק בתור תירוץ לאכול כאן" צחקקתי. "וואו ניוקי פסטו נשמע טוב" אמרתי, "וגם הפיצה מרגריטה" הוספתי.
"יכול להיות שיש לי פה תחרות באכילה מרובה?" ליאו שאלה בהלם.
"אני יכולה לקרוע אותך" אמרתי בחיוך נחוש.
"ומה את שותה?" היא שאלה.
"המממ.... קוקטייל" אמרתי. אלכוהול נראה מתאים לסיטואציה.
"קוקטייל? מה את ילדה?" ליאו גיחכה.
"אה לא ומה את לוקחת?" גלגלתי עיניים.
"יין אדום. הם מביאים פה חומר טוב" היא ענתה.
"יין? מה את זקנה?" גיחכתי והיא צחקה קצת.
הזמנו מהמלצר, אחרי כמה דקות הגיעו המנות הראשונות, הקוקטייל מנגו וכוס יין.
"תגידי ליאו, איך הבחורה שלא שותה קפה שחור נהנית מהטעם הדוחה של יין?" שאלתי בסקרנות.
היא משכה בכתפיה כלא יודעת ולגמה עוד מהכוס.
"תגידי אוולין, את לומדת בקולג' או משהו?" היא שאלה.
"הייתי שמחה אבל אין לי כסף ללימודים אקדמיים" צחקקתי. "אבל אני מנסה למצוא קורסים חינמיים וללמוד כל מה שאני יכולה בזמני הפנוי" אמרתי.
"ומה רצית ללמוד אם היית הולכת לאוניברסיטה?" היא שאלה.
"משפטים, אבל עכשיו שפגשתי אותך הבנתי שזה חסר טעם לגמרי" צחקתי ושתיתי מהקוקטייל.
"אני חושבת ששמעתי פעם על ספר רומנטיקה על אהבה אסורה בין עורכת דין למאפיונר... זה היה יפה" היא אמרה.
"מה באמת??? איך קוראים לו???" שאלתי מיד מסוקרנת.
"הלוואי שהייתי זוכרת..." היא צחקקה. "למה את שואלת? את אוהבת ספרים?" היא שאלה.
"כן! ובמיוחד על רומנטיקה." אמרתי בחיוך רחב.
"הא באמת? את יודעת אם תהיי חברה שלי..." היא התחילה והניחה את היד שלה על שלי, "אני אשחזר עבורך איזו סצנה שתרצי" היא לחשה והסמקתי לגמרי. אין מצב שמישהי מדהימה כמוה היא אמיתית...
"אוקיי רגע" מיד יצאתי מזה והיא הסתכלה עלי מבולבלת. "מה הבעיה בך? מה החיסרון? איפה הקאץ'?" שאלתי.
"העבודה שלי?" היא אמרה כלא מבינה איך זה לא ברור לי. "המשפחה שלי בעייתית..." היא המשיכה. "יש הרבה חסרונות וסיכונים בלצאת איתי" היא משכה בכתפיה.
"כן אבל זה מסביב. מה הבעיה בך כאדם?" שאלתי.
"לא יודעת... הפרעות שינה?" היא תהתה ביחד איתי.
הגיע האוכל, "טוב נחזור לזה אחר כך" קבעתי והתחלתי לאכול בשמחה.
"וואו זה ממש טעים!" אמרתי.
"כן... ניקו מדהים" ליאו צחקקה.
"איך הכרתם?" שאלתי בפה מלא.
"בואי נגיד שהעסק הזה נבנה על כסף ועזרה של הארגון שלי. אני וניקו חברי ילדות קרובים אז שמחתי לעזור לו" היא השיבה לי.

סיימנו לאכול, לא הרגשתי מלאה מדי, הייתי די רעבה.
"וואו באמת אכלת הכל... בטח היית ממש רעבה" ליאו אמרה בהתרשמות.
"אה כן לא אכלתי היום יותר מדי, לא היה לי זמן או מצרכים בבית" השבתי לה. זה לא כזה ביג דיל...
זה נראה שלליאו זה כן הפריע לעומת זאת, אבל היא עצרה את עצמה מלכעוס.
"רוצה להזמין קינוח?" היא שאלה בחיוך מאופק ומאומץ.
"כן, אני אשמח" חייכתי והסתכלתי בתפריט הקינוחים.
"או הטייירמיסו נשמע טוב" אמרתי, אני לא בטוחה אם הגיתי את השם של הקינוח הזה נכון...
ליאו הורידה את הראש שלה ונשענה עם הפנים על היד שלה, "את הוגה את זה לא נכון" היא אמרה נבוכה.
"פידחתי אותך מול כל דוברי האיטלקית?" צחקקתי.
."è molto" היא השיבה לי.
"מה זה אומר?" שאלתי.
"זה אומר 'מאוד'." היא השיבה לי וצחקתי.

ליאו הסיעה אותי הביתה בסוף הדייט, "היה לי נחמד איתך מאוד אוולין. אני אכתוב לך לגבי הדייט הבא" היא אמרה בחיוך מלא בטחון כשעמדה מחוץ לדירה שלי איתי.
"גם לי היה כיף איתך ליאו" צחקקתי.
"ושיהיה לך ברור שזה לא מוצא חן בעיני שאת לא אוכלת טוב." היא קבעה ברצינות.
"אוקיי ליאו, אני אשתדל לאכול טוב יותר" צחקקתי.
"לילה טוב אוולין" היא אמרה, נתנה לי נשיקה קטנה על המצח והלכה.