Leo Moreno

30

נ.מ ליאו:

החזרתי את אוולין לבית שלה אחרי האירוע, ממש שמחתי שהיא נהנתה. אני לעומת זאת לא הכי נהניתי לדבר עם אנשים ולהיראות נחמדה, אבל העובדה אוולין היתה שם ממש עזרה לי.
"תודה ליאו, היה לי כיף ממש הערב" היא אמרה כשעמדנו בדלת הבית שלה. "חשבתי על זה... ואני רוצה לגור איתך" היא אמרה. "לא מיד כמובן, אבל אני אוהבת את הרעיון" היא חייכה ונתנה לי נשיקה קטנה על הלחי.
"יופי בייבי, אני שמחה" אמרתי בחיוך, התקרבתי אליה ונישקתי אותה.
הסתכלנו אחת על השנייה בחיוך, אוולין עוד עם השמלה ומעל עם המעיל עור הארוך שלי.
"לילה טוב נסיכה" אמרתי.
"לילה טוב נסיך" היא צחקה, נתנה לי נשיקה אחרונה ונכנסה הביתה. יש לה את הצחוק הכי יפה בעולם, אני רוצה לגרום לה לצחוק ולחייך ככה כל יום.
היא כנראה תלך לישון עכשיו, אבל לי מצפה עוד לילה ארוך, יש לי בילוי מהנה מאוד מתוכנן. כמו אפטר- פארטי כזה.

------------------

ירדתי למרתף בבית הגדול של הארגון שלי, ארבעה בחורים שלי עומדים שם ובחור אחד בשנות ה20 לחייו עם כמה חבורות גדולות על הפנים שלו קשור לכיסא באמצע.
"ערב טוב. דילן, נכון?" שאלתי בקול רגוע, פתחתי שני כפתורים בחולצה שלי כדי שיהיה לי יותר נוח והסתכלתי על הנשקים שהונחו על השולחן.
"מ-מי את?!" הוא שאל בכעס.
"נעים להכיר, אני לואיזה מורנו." אמרתי וחייכתי אליו כשראיתי איך הפנים שלו משתנות מכעס ואומץ מזויף לאימה.
"סוף סוף הוא שותק" מייקל גיחך מהצד בשקט.
"אז, דילן יקר, אתה מכיר את אוולין טיילור נכון?" שאלתי אותו ובחנתי רובה גדול וחדש.
אני לא מרבה להסתכל על המטרות שלי, זה מוסיף לאווירה.
"מה קשורה עכשיו הזונה הזאת?" הוא שאל.
צחקקתי, "אתה יודע שקראת עכשיו לבת הזוג שלי זונה?" שאלתי ומיד עלתה לו חרטה על הפנים. משעשע.
"אתה יודע מה? אתה אפילו לא שווה נקמה. אתה לא שווה כלום, ובטח שלא את הזמן או המאמץ שלי, והכי לא שווה את אוולין." החלטתי, ישרתי מבט ישר לתוך העיניים שלו, כיוונתי עליו ביד אחת את הרובה הארוך ויריתי בו יריה אחת יחידה.
"אני רוצה חברה כמוך ליאו" מרקו השומר האחר צחק.
"אז תשיג לעצמך חבר" מייקל אמר.
"מייקל זה שמרקו לא קשור אלינו ביולוגית לא אומר שאתה יכול להתחיל איתו. קשר דם זה לא מה שהופך אותנו למשפחה" אמרתי בקול שקט ורציני.
קראתי לכמה מנקים שיסדרו את המרתף ועליתי למעלה לחדר שלי להתקלח.

"היי ליאו" לונה החליטה להיכנס בזמן שהתקלחתי.
"היי לונה" אמרתי והמשכתי כרגיל.
"איך היה לך היום באירוע?" היא שאלה.
"היה בסדר" השבתי לה.
"מתי את ואוולין מתחתנות?" היא שאלה.
"מאפה הסקת דבר כזה?" הרמתי גבה מבולבלת.
"הרגת את האקס שלה. זה בייסיקלי לקנות לה טבעת עבורך. והיא גם סופר מיוחדת כי את לא יצאת עם אף אחת ככה מגיל 20." היא הסבירה. החברה האחרונה שהיתה לי נפרדה ממני כי לא התאימו לה החיים האלה, ואני כמו המדהימה שאני הייתי עצובה קצת אבל כיבדתי את זה ונתתי לה ללכת ודאגתי שלא יפגעו בה.
טוב כן זה כאב לי הרבה.... אבל שוב, אני לא אחת שנותנת מקום לכל הרגשות המיותרים האלה.
"אני אקנה לה טבעת מתישהו... אבל לא באלי ללכת מהר מדי ולהבהיל אותה" אמרתי. כיביתי את המים, "תעבירי לי את המגבת" בקשתי מלונה. היא נתנה לי את המגבת, יצאתי מהמקלחת והתחלתי לצחצח שיניים.
"את יודעת ליאו השעון הביולוגי שלך מתקתק, אם לא תתחתני בקרוב-" לונה התחילה לעצבן אותי אז שמתי לה יד על הפה והשתקתי אותה.
"את תעשי ילדים?" היא שאלה מבעד ליד שלי.
הסתכלתי עליה מהמראה בפרצוף נגעל.
סיימתי לצחצח והתחלתי לשים קרם על הפנים, "אני לא רוצה להתעסק עם החרא הזה. אם יהיו לי ילדים זו תהיה ילדה ומאומצת" אמרתי. למה לי להביא בן אדם נוסף לעולם האכזרי הזה, כשיש כבר כאלה שקיימים ואף אחד לא מטפל בהם?
"בהצלחה לגרום לאימא ואבא להסכים לזה" היא צחקקה.
"דבר ראשון, הדבר האחרון שאכפת לי ממנו זה מה שני אלה חושבים. ודבר שני, מה אני תמיד אומרת?" שאלתי.
"שקשר דם זה לא מה שהופך אותנו למשפחה" לונה דקלמה בחוסר רצון.
"יופי. ואל תשכחי את זה." אמרתי ונתתי לה מכה קטנה עם האצבעות במצח.
"אבל אני לא חושבת שאבא יסכים איתך על זה" היא צחקקה.
"תגידי, מה בצלקת הענקית על הפנים שלי אומר לך שאני שמה עליו ועל הדעות שלו?" שאלתי ברטוריות. "אני אוהבת מאוד את אבא ואימא אבל אני לא מחפשת לרצות אותם. וגם את ואחיות שלך לא. ואני חושבת שאנחנו עושות עבודה נהדרת גם בלי ללכת בדרך שלהם, לא?" המשכתי.
"ליאו די כבר להיות צודקת" היא נאנחה וצחקתי. אני תמיד צודקת. 

ערב טוב נשמות טהורותתתתת