הבן של השטן

פרק 18 חלק א׳.

אני מביטה בעינייה.עיניי מתמלאות בדמעות.לא יכולה להחזיק אותם יותר.הדמעות זולגות מעיניי כמו שיטפון.בעיני רוחי עולה התמונה שלו.
של דיאן.
״מה קרה נטע לי?איפה היית?״ קולה מתמלא בדאגה היא לוקחת אותי למיטה שלי.מושיבה אותי על המיטה,אני מורידה את הכובע גרב וזורקת אותו לרצפה.מורידה מעצמי את הגקט הזה וזורקת גם אותו לרצפה.
בא לי לזרוק את כל הבגדים האלו לפח.בא לי לשכוח את כל מה שעברתי היום.
אבל אני לא יכולה.

אני לא מסוגלת לדבר,אני מנסה להוציא הגה מהפה וכל פעם עוצרת את עצמי.מניחה את ידי בלב ומנסה לדבר.
אני רוצה לספר לה.אני לא מסוגלת יותר.אני לא מסוגלת להחזיק את זה בתוכי.
חשבתי שאשמור את זה בסוד.שהיום זה יסתיים ולא אראה אותו יותר בחיים שלי.אבל אחרי מה שקרה לי,אני לא יכולה.אני צריכה לספר את זה לג׳סיקה.

״אני..״אני בולעת את רוקי שוב,״ אני..״ ועוד הפעם..״אני..״
״אני ואני ואני ,מה קרה נטע לי,תספרי לי מיד או שאני מתחרפנת עכשיו!״
היא כמעט וצורחת,עדיין שומרת על טונים נמוכים על מנת לא להעיר אף אחד.
״הייתי עם בן של מאפיונר.״
אני פשוט פולטת את זה.
היא מרימה את גבותייה.לא מאמינה למשמע אוזנייה.המומה.ואז היא מזיזה את ידייה מול העיניים שלי.בודקת אם אני בסדר,אם אני לא חולמת.לא הוזה.
״נטע לי..״ היא אומר ומניחה יד אחת על פיה,״איזה בן של מאפיונר? על מה את מדברת?מה עובר עלייך?״
היא אומרת כל מילה בהפרשים גדולים ואני מהנהנת בראשי שזה נכון.אני לא משקרת.הייתי רוצה לשקר אבל אני לא.

היא מתיישבת לצידי.מנסה לחלוב עוד מידע עם עינייה.מנסה לדרוש ממני בשקט קודר שאספר לה.
אני מסתכלת עליה עם עיניי המלאות והרטובות בדמעות.
זה או עכשיו או אף פעם נטע לי.תספרי הכל.

ואז אני מתחילה לספר לה,הכל מהתחלה,על תאי, על מה שקרה לי איתו,ואז על דיאן איך הכל התחיל.ואת מה שקרה לי עכשיו איתו.
פשוט סיפרתי הכל.פירטתי כל דבר.הרגשתי איך בכל מילה שלי ליבה נדהם ומחסיר פעימה.בדיוק כמו שלי.דאגה,בלבול,פאניקה נראו על פנייה.היא שאלה אותי מה הרגשתי כשהוא נגע בי,לא ידעתי מה להגיד.היא שאלה אותי אם נהנתי או שפחדתי או שנגעלתי או שהרגשתי לא בטוחה.
הדבר הראשון שעלה לי זה שנהנתי.
נהנתי כל כך.
אבל מצד שני,זה לא יכול לקרות.
זה חלק בחיים שלי שחייב להסגר.
לעולמים.

אחרי שאני מסיימת לספר לה היא קמה מהמיטה והולכת לטלפון שלה.אני בטוחה שהיא הולכת להתקשר למשטרה.אבל אז היא אומרת לי,״יש לי חברה מהמשחק שמאוד התחברנו,יש לה המון חברים מוכרים וממעמד גבוה.אני בטוחה שהיא יכולה לעזור לנו להבין יותר מי הוא ומה כל העניין סביב המשפחה שלו.״

״אני מתקשרת אליה,את מסכימה לי?״ היא שואלת על מנת לקבל ממני אישור ואני מהנהנת בראשי שכן.כרגע כל דבר יעזור לי.אני רוצה להבין האם אני נמצאת בסכנה גמורה.האם הסתבכתי עד הסוף.
״אל תדאגי,אני לא אקשר כלום אלייך.יש לי כישורי משחק אל תשכחי,״ היא מנסה להרגיע אותי,,היא רואה שאני גם ככה מבוהלת ומנסה לא להחדיר בי יותר פאניקה ממה שיש לי כבר.