הבן של השטן

פרק 18 חלק ב׳

״נטע לי בבקשה תרגעי.״ ג׳סיקה הולכת אחרי מפה לשם בחדר ומנסה לתפוס את הצעדים שלי.היא סיימה את השיחה איתה בזה שדיאן הוא בדיוק כל החששות בחיי.בדיוק ההתגלמות הזאת.

״איך אני ארגע?״ אני שואלת,אני באמת שואלת.היא רואה איזשהו פתרון? כי אני לא.
היא מכחכחת בגרונה ואז אומרת,״תקשיבי,כרגע שתינו טרודות ולהוטות. תעלי לישון.נחשוב על הכל בבוקר.״

קול העדין והשקט מעיד על כך שגם היא ,גם ג׳סיקה מעורערת.אפשר לומר שהחברה שלה רק הוסיפה לחששות שלי.
״את תמשיכי לישון בבוקר,אני אסביר להורים שלך שאת לא מרגישה טוב.״

מזל שיש לי אותה.מזל שסיפרתי לה.אני מחבקת אותה כל כך חזק.מוצאת נחמה.היא מחבקת אותי גם.״את יכולה להשאר לישון איתי פה?״ אני שואלת,קולי מאוד..מעורער ורועד,היא מהנהנת בראשה שכן ואני מתנשמת קלות.אני מורידה את כל הבגדים שלי ממני,זורקת על הכסא ואז מחליפה לפיגמה אחרת.אני מרגישה כל כך מבולגנת לאחרונה,וזאת לא אני.בכלל לא.

שתינו נשכבות במיטה שלי,ג׳סיקה מחבקת אותי ואני אותה.מביאה לי נשיקה מרגיעה וחמה במצח ועוצמת את עיניה כדי להרדם.ואני?אני לא מצליחה לסגור את עיניי.הוא עומד לי מול העיניים.כמו רוח.אני נזכרת במגע ידיו,בקול שלו,הקול שלו.משהו בקול העומק שלו גורם לי לפרפרים בבטן.כשהוא אומר לי מה לעשות וזה מעצבן אותי כל כך,אבל אז הקול שלו.הקול שלו פשוט גורם לי כמו כל הנוכחות שלו לסגת אחורה.אני בחיים לא חשבתי שאפגוש גבר כזה.חשבתי שהוא קיים רק באיזה סרט.לא מתחת לאף שלי.והספר הזה,הספר הזה..בסוף הוא עשה לי את מה שכתוב שם.לרגע לא הרגשתי גועל או חוסר רצון לזה,מבפנים,עמוק בפנים אני יודעת שרציתי שהוא ימשיך,רציתי להכיר מה זה,כשהוא התחיל לא הבנתי מה קורה,וכשהוא המשיך..זה הרגיש כל כך אלוהי.
אם להסתכל על החזות שלו,לא הייתי מעלה בדעתי שהוא יכול לענג בצורה הזאת.ואז אני נזכרת במה שהוא אמר,״מה שחווית עכשיו,זה עונג.״ ,״את הראשונה שנהנת ככה בידיים שלי.״
אני מנערת את ראשי,מנסה לא לזכור את זה.את הראשונה? מה זה אומר? יש לו המון נשים.אני בטוחה.ואינגלה...היא מהממת.עכשיו הבנתי שהיא איתו המון שנים.איך הוא אומר דבר כזה?הראשונה.אני לא מצליחה להבין כלום.ויותר מהכל..למה הוא נכנס לחיי ובשביל מה הוא עושה את זה?למה הוא נכנס לחיים של בחורה כמוני?ויותר מכל,הוא לא ניסה לחדור אלי עם גופו.הוא לא התעקש.הוא לא עשה את זה.הוא עדיין..למרות הכל..שמר עלי.כאחד שיודע..יודע מאוד טוב..שכל העולם הזה חדש לי.שזה העולם שלו,לא שלי.
כל כך הרבה שאלות.אני רק רוצה לקום בבוקר לשכוח מזה,כאילו זאת חוויה חד פעמית.שלא לעולם לא תחזור.

אני מתעוררת בבוקר.השמש לא חודרת לחדר שלי.ג׳סיקה כנראה דאגה לסגור את התריסים כדי לתת לי לנוח.אני מסתכלת על השעון 11 וחצי בבוקר.אני מעולם,וכשאני אומרת מעולם.באמת אף פעם שלא ישנתי עד שעה כזאת.אני מסתכלת על הטלפון שלי.שיחות שלא נענו.אייתן.אלה. שלאחר מכן שלחו הודעה ואמרו שבסדר ג׳סיקה אמרה להם שאני לא מגיעה היום.ואז שיחה לא נענת..מתאי.הוא שלח לי הודעה,מה קורה איפה את?
אלוהים..בבקשה די.בבקשה.אני שמה את המכשירי שמיעה שלי ואז מתנשמת עמוק.באמת כל זה יותר מידי עבורי.