הבן של השטן

פרק 17

ידיו עדיין אוחזות בי.לא משחררות אותי.אני מנסה לעכל את מה את מה שהיה פה.מנסה להבין אם זה אמיתי.אם זה נכון. בא לי לצבוט את עצמי.הוא מוציא את ידו מאיבר הפנים שלי.
מסתכל על הכתף שלי ומעביר את שיערי הארוך לכתף השניה שלי.מפנה לעצמו מקום לנשק את הצוואר שלי שוב.אני לא מצליחה להרגע.אני לא מצליחה לחזור לעצמי.אני לא מאמינה שזה קרה לי.שהגבר הזה נגע בי כרגע.שהוא נגע במקומות הכי אינטימיים שלי.שגבר כמוהו פשוט נגע בי.בצורה שנראת כל כך לא אופיינית לו,כזאת רכות מצד אחד ומצד שני עם הרבה עוצמה.
אולי כי הוא ידע,שזאת הפעם הראשונה שמישהו נוגע בי ככה?
אולי כי זה הוא הראשון שעשה את זה?
שמעולם לא הרגשתי את זה עם אף אחד.

הוא רואה עלי שאני מנסה להרגע,לנשום,להחזיר את הנשימה שלי למקום.הוא לא עושה דבר ,פשוט ממשיך לחבק אותי מאחור ולתת לי להרגע.לנשום.הוא לא לוחץ עלי.לא מדבר איתי.רק מסתכל עלי במראה.על הנשימות שלי שעולות ויורדות.
אבל אז הטלפון שלו מצלצל,אני מסתכלת על המסך.עיניי נחרדות מהשם והתמונה שמופיעים בהצג.
אינגלה.אני מכירה אותה.אני יודעת מי היא.
היא הדוגמנית.החברה הטובה של האקסית של תאי.
הוא לוקח את הטלפון,מנתק את השיחה ומכבה את הטלפון ואז זורק אותו בחזרה לאי.מפנה את מבטו אלי.הסומק בלחיים שלי.היובש שלי בגרון.הכל בשניה אחת.הוא מסתכל עלי קלות ואז מהסס לרגע לפני שהוא עוזב אותי את גופי,רק שאז הוא תופס את שתי הידיים שלי,מניח אותם על קצת האי ,מראה על כך שהוא עוזר לי להתמך במשהו כי עכשיו הוא הולך ולא תומך בגוף שלי שלא יפול מעצמו.עוזר לי לתפוס את הגוף שלי.הולך לחדר שלו,וחוזר עם כוס מים.
״תשתי.״
הוא מניח לי את המים מולי וחוזר להחזיק אותי מאחור.ידו האחת תופסת את כל גופי והשניה נתמכת באי.אני שותה את כל המים בשניה.המים עוזרים לי לראות הכל יותר צלול. כשאני מסתכלת על עצמי במראה,אני מורידה מיד את המבט שלי מעצמי.אני כל כך מתביישת.כל כך.רק שאז הוא מסובב אותי.גופי עומד מולו.אני לא מרימה את מבטי אליו.מסתכלת על החזה שלו.אני לא מסוגלת להסתכל עליו.להסתכל לו בעיניים.
״מה שחווית עכשיו,״קולו חודר לי לנשמה,״זה עונג.״
אלוהים הבושה.הבושה שאני מרגישה כרגע.
אני מרימה את מבטי אליו בתמימות,עיניו סורקות את פניי,הוא נושך את שפתיו שפתאום אני שמה לב,הן עבות.אני מצליחה יותר לבחון את הפנים שלו.גבותיו משורטטות היטב,פניו חלקות.אפו סולד.זקנו מסודר היטב.שפתיו גדולות ובשרניות.ויש לו גומה בצד כשהוא מדבר.כשהוא מחייך..? לא ראיתי אותו מחייך.

אני מרגישה רטיבות בתחתונים שלי.רטיבות מאוד גדולה.מעולם לא הרגשתי ככה.גם כשידו הייתה בתחתונים שלי הרגשתי את זה.
כשאני חושבת על זה שהתחתונים שלי רטובים והוא מסתכל עלי אני מתכווצת מבפנים.משהו בי מסתגר.אולי הוא מרגיש את זה?הוא הרגיש את זה לפני?אלוהים המחשבה הזאת לא עושה לי טוב.

״את יכולה ללכת?״ הוא שואל אותי ואני לא יודעת מה לענות לו,הגוף שלי כבד.הרגליים שלי מחוסלות.אני ממש מותשת.כל האנרגיות שהיו לי לפני אינם יותר.הוא לא נותן לי מקום לענות ופשוט מרים אותי בידיו,מניח את ידיי בצווארו ואז לוקח אותי לעוד חדר שנמצא בחדר ארונות הזה.חדר אמבטיה.
הוא מוריד אותי על הרצפה.אני מסתכלת סביבי,החלל ענקי יחסית למקלחת.יש כאן גם מקלחת עם דוש מקרמיקה חומה מעודנת ועם אורות לדים בתקרה שמעירים את המקלחת.וגם אמבטיה מאוד גדולה שמאחורייה גם יש חלונות גבוהים שפונים לנוף הים והבניינים של לוס אנגלס.
אני כל כך מסוחררת,אני מרגישה שאני עומדת לאבד הכרה,אני מניחה את ידי במצח שלי משפשפת חזק,הראש שלי כואב.אני רואה מעורפל ,כמעט הכל שחור,האוזניים שלי מתחילות לזמזם,אבל אז הוא תופס את גופי רגע לפני שאני נופלת ,ידיו עוטפות את כל כולי.אני נופלת בגופו,מסוחררת,מעורפלת,ראשי שמוט על החזה שלו ואני לא מצליחה לעשות כלום.אין לי שליטה על הגוף שלי.הוא חלש כרגע.אני חלשה.
הוא הולך ביחד איתי,כשידיו עדיין אוחזות בגופי ומצמיד אותי לכיור הרחב.פותח את הברז ,מניח את ידו מתחת למים ואז מעביר את ידו הרטובה והקרה מהמים בפנים שלי.מאוורר אותי.הוא סוקר את פניי.בודק אם זה עובר לי.ממשיך לשטוף את הפנים שלי עם המים הקרים ואז כשהוא רואה שאני חוזרת לעצמי הוא עוצר.
הוא שוב שם את שתי ידיי בקצוות הכיור.כדי שתהיה לי אחיזה כלשהי.בעודו מסתכל עלי הוא מוריד את המכנסיים שלו.אני נלחצת.נלחצת נורא שהוא עושה את זה.אך הוא לא מוריד את התחתונים שלו.בפעולה אחת הוא מרים את שתי ידיי למעלה ,מוריד ממני את החולצה שלי וזורק לרצפה. הלב שלי מתחיל לפעום כל כך חזק,ואז ידיו אוחזות בגבי ,ממש איפה שהסוגר של החזיה שלי.הוא עוצר לרגע,מתקרב אל שפתיי עם שפתיו ולוחש עליהם.
״׳תנשמי.״
זה אמור להרגיע אותי.קולו הברור והקולע אמור להרגיע אותי.אבל אני ממש לא נרגעת.הוא רואה את זה.הוא יודע את זה.
ואז הוא פותח את החזיה שלי,הוא לא מוריד אותה ישר אלה אוחז בה משתי הצדדים כל עוד הכתפיות על הכתפיים שלי והחזיה עדיין מכסה את החזה שלי.
עיניו מתמקדות בעיניים העייפות והמותשות שלי.
וכשהוא עוד מביט לי בעיניים,הוא מוריד את החזיה ממני.וגם אותה זורק לרצפה.
נהיה לי קר.קר כל כך.צמרמורות עוברות בגוף שלי.העור שלי נהפך לברווז.אני מתחילה לרעוד,שיערי נופל על הפנים שלי והוא מזיז את השיער שלי מאחור.אני אפילו לא מצליחה לכסות את עצמי עם ידיי מרוב שאני קפואה.
ואז הוא מוריד את עיניו על החזה שלי.שאף אחד לא ראה אותו מעולם חוץ ממני.לא רק שלא אף אחד גם לא אף אחת.תמיד הייתי מאוד ביישנית.כל מה שראו אותי בו זה חזיה ותחתון ואולי בגד ים.זה הכי חשוף שלי עד היום.ועוד מול גבר..מול גבר כזה.
אצבעו עוברת מהסנטר שלי עד לחזה שלי לאט לאט ואז מגיעה למכנסיים שלי שגם אותם הוא מוריד ממני ,וזורק לרצפה.עוזר לי לחלוץ את הנעליים שלי ואת הגרביים ממני.אני נשארת רק עם תחתונים וכאן אני מרגישה שיש לי קוצר נשימה.