הבן של השטן

פרק 26

נקודת מבט דיאן:

הרופא ממשיך לבהות בנו.שניה אחת אחרי שהוא אמר את זה,אימה של נטע לי מנדנדת בראשה ,מסרבת להאמין שזה נכון.
היא קמה מהכיסא בדרסטיות ,מתקרבת לרופא ״בבקשה,אתה משקר נכון?זה לא נכון?״ היא צועקת ואבא של נטע לי מתקרב אליו גם ומסתכל עליו בעיניים שיתן יותר תשובות.

״לצערי הרב לא..״ הוא עוצר לפני שהוא ממשיך,״אך אנחנו נלחמים עליה כמה שאנחנו יכולים.
אנחנו נצא בהמשך לעדכן מה קורה.״

ואז הוא שולח אלינו מבט מלא בצער אחרון ונכנס בחזרה לחדר ניתוח.
אמא שלה נופלת על הרצפה וצורחת.צורחת את נשמתה.אבא שלה נופל לחבק אותה ומנסה להרים אותה מהרצפה,אייתן ואלה בוכים.ג׳סיקה בוכה ומתקשרת לאחותה של נטע לי.אני שומע תוך כדי השיחה שלה שאחותה עוד חמש דקות בבית חולים.זאת אחותה הגדולה.

אבא שלי שולח אלי מבט.מבט שמעולם לא ראיתי עליו.
מבט שיכול להיות שכל זה יגמר.
שאני לא אראה אותה יותר.
ואז זה קורה.
אני יוצא החוצה ושוב מקיא,מקיא בלי סוף.
הלב שלי דופק כל כך חזק.
ככה אני מגיב כשאני בפאניקה?כשאני שבור?
ככה אני מרגיש שלראשונה אני מרגיש שהלב שלי עומד לה..להשבר?
אני רואה אותה,כמו רוח בעיניים שלי.
כמו מלאך,עם השיער המתולתל שלה ועינייה החומות דבש ושפתייה הגדולות מחייכת.
גם כאן מול עיניי היא תמיד מחייכת.

ואז לראשונה בחיי,אני בוכה.
בוכה את נשמתי,בוכה כל כך חזק.אחרי שהקאתי את כל מה שהיה לי בפנים.
פעם ראשונה אני מרגיש..חלש.
מרגיש חסר תקווה.
מרגיש חסר אונים.
שאין לי איך לעזור לה,שהיא בידיים של הרופאים ולא שלי.
שהיא עכשיו צריכה להלחם על החיים שלה בעצמה.
ואני מרגיש אשם.
ואז אני רואה אותה,את אחותה,רצה עם התיק שלה בסערה.
היא כמוהה,בדיוק אותו הדבר,רק יותר גבוהה.
היא בדיוק כמו השמש שלי.
כשהגעתי למרפאה בפעם הראשונה והסתכלתי עליה והיא שאלה אותי איך קראתי לכלב.
לא באמת היה לי שם ולא באמת הקשבתי לשאלה שלה.
אבל כשהסתכלתי בעיניים שלה.
ראיתי שמש.

אני מרגיש את ידו של אבא שלי בגבי ואת אדם מתקרב אלי ומושיט לי מים.בעודי מניח את שתי ידיי בברכיים שלי ומתכופף כדי להסדיר נשימות.
הם בעצמם רואים אותי פעם ראשונה מזיל דמעות.
פעם ראשונה זוכר מהנשמה שלי.
פתאום כל הרגעים שלי איתה עוברים מולי כמו ספר.
ואני לראשונה...כבר מתגעגע אליה.
לא הרגשתי מה הוא געגוע חוץ מזה שהייתי קטן ואבא שלי היה כמו מת וייחלתי לרגע שאוכל לראות אותו.
״דיאן,תסתכל עלי,״אבא שלי מרים את מבטי וגורם לי להסתכל בעיניו הבהירות והמלאות חיים.הוא עבר המון בחיים שלו.הוא יודע איך ומתי להגיד את המילה הנכונה.אבל מה יעזור לי עכשיו?אני כמעט ולא נעזר באבא שלי בכלום,תמיד הייתי עצמאי והוא יודע את זה,אבל הפעם אני צריך שהוא יעזור לי,אני צריך שהוא ירים את הבית חולים ויציל אותה.