פרק 29

673 61 7
                                    

נקודת מבט דיאן:

כשסיימתי לקלח את נטע לי,אני יוצא איתה לחדר שבה מחכה האחות.הלבשתי אותה כבר שם ככה שלא יהיה לה מבוכה.אחרי שהרגעתי אותה חיבקתי אותה כל כך חזק,הבטחתי לה שהיא מעולם לא תהיה תיק כבד בשבילי.היא אמרה שהיא לא רצתה ליפול על אף אחד ושהיא יודע שזה קשה לטפל באנשים כמוה.
אמרתי שהיא יקרה לכולם,ושכולם עושים את זה מאהבה אליה ושהיא חשובה לנו ונעשה את זה גם כל היום.היא נרגעה והייתה נינוחה כשקילחתי אותה.עשיתי הכל כדי להיות עדין איתה,כדי להתחשב בכאב שלה,היא אמרה שהיא מופתעת שגבר כמוני נהיה פתאום כזה רגיש ,אמרתי לה שהיא מוציאה ממני תכונות שלא ידעתי שהן קיימות בי ואז היא חייכה,חייכה חיוך ביישני שגרם לי להתרגש כמו בפעם הראשונה שראיתי את אבא שלי בגיל ארבע.

״את יכולה להביא לי את המסרק?״ היא מבקשת מהאחות והאחות מסתכלת עלי בחשש ואני מסמן לה שתביא לה את המסרק.ואז היא מנסה לסרק את השיער הארוך שלה עם יד שמאל,אני לא אומר כלום,רק מסתכל עליה עושה את זה רק שאז היא מסתבכת ואני רואה שדמעות עולות בעיניה אני מתקרב אליה ולוקח את המסרק מהידיים שלה לפני שהיא שוב תרגיש שהיא לא מסוגלת לעשות כלום.אני לא רוצה שהיא תרגיש את זה,אף פעם.
היא לא מתנגדת,הבינה בעצמה שקשה לה לעשות את זה,שהשיער שלה ארוך מידי בשביל יד שמאל שלה.אני נושם נשימות קטנות כשאני מסרק את השיער שלה ,מריח את הריח הנעים של השיער שלה ומנשק את הראש שלה כל פעם.

״לעשות לך צמה?״ אני שואל אותה והיא מסובבת את הראש שלה אלי ואז בולעת את רוקה,״אתה יודע?״ היא שואלת בספק ואני מחייך חיוך קטן,״ יש לי אחים קטנים בבית.״
האחות הקטנה שלי תמיד רוצה לעשות כל מיני דברים בשיער,פעם אחת היא עשתה לי ולאדם תסרוקות,כן היא היחידה שלא יכולנו לעמוד בפניה.אם מישהו אחר היה רואה את זה היה חושב שנעלמה הגבריות שלנו והחזות המפחידה שלנו.

היא מהנהנת בראשה שכן ואז אני מסמן לאחות שתביא לי גומיה ואני עושה לה צמה. ואז נטע לה מחייכת לאחות והאחות מחייכת אליה. אחרי שאני מסיים לעשות לה צמה אני מניח את שתי ידיי בכתפייה ומנשק את הראש שלה שוב,״רוצה לראות איך עשיתי?״ אני שואל בצחוק קל והיא מחייכת חיוך משועשע שכן.״את בטח מצפה שיצא מכוער אה,ככה את מזלזלת בי?״ אני צוחק והיא צוחקת שוב,יש לי שמחה בלב לשמוע את הצחוק שלה.

האחות מביאה לה מראה קטנה ונטע לי מסתכלת על הצמה ועל עצמה ועושה פנים שבעות רצון.״רציתי להגיד לך שהוא השקיע מאוד אבל אמרתי עדיף שתראי לבד.״ היא אומרת בנחמדות ואז נטע לי מסתכלת עלי דרך המראה,״מפתיע מאוד.״ היא מצחקקת ואני מחייך אליה דרך המראה.

״כל דבר יפה לך,גם אם הצמה הייתה מכוערת.״ אני מלטף את הפנים שלה ואז הטלפון שלי מצלצל,אני מוציא את הטלפון מהכיס ,אינגלה.שכחתי ממנה.עבר שעה וחצי.והיא שלחה מלא הודעות.אני לא עונה והיא שולחת הודעה,״מה קורה איפה אתה?אני מחכה כבר בדירה כמעט שעתיים!״ אני לא מתייחס להודעה ומכניס את הטלפון לכיס.את תחכי גם עשרים שנה אם אני ארצה.

הבן של השטן Where stories live. Discover now