הבן של השטן

פרק 24 חלק א׳

דיאן מתקרב אלי.ידיו מלאות בדם.כולם מסתכלים עלינו.בוחנים אותנו.שהוא מתקרב אלי.עיניו מלאות בזעם.מלאות בכעס.אני מתכווצת מבפנים והולכת אחורה כשהוא ממשיך ללכת אלי.
כולם מסתכלים עליו בפחד.כאילו יודעים מי הוא.מה הוא.החברים של הבחור הזה מרימים אותו מהרצפה ולוקחים אותו.אף אחד לא מנסה להחזיר לדיאן.אף אחד.אף אחד לא הצליח להגן על הבחור הזה.
אם לא הבחור העבריין אני לא רוצה לחשוב מה היה קורה לו.
כי כולם מפחדים ממנו.
בדיוק כמוני.
אם לרגע חשבתי שאני לא מפחדת ממנו יותר,אני כן.
והפעם יותר ממקודם.
״קח אותה מכאן.״ הוא מורה לאיזה בחור שרירי וגדול ,והבחור מתקרב אלי,מושיט לי את ידו ואני מסרבת,מנידה בראשי.הולכת יותר אחורה.אייתן אלה וג׳סיקה מתקרבים אלי ונעמדים לצידי.

״אמרתי לך לקחת אותה מפה נכון?מצידי תרים אותה על הגב,״ הוא כמעט וצורח עליו,משהו שמעולם לא שמעתי מדיאן.
ואז תאי מגיע מתקרב לדיאן,דיאן שולח אליו מבט רצחני,מבט שמראה על זה שגם תאי יחטוף עכשיו.״מה אתה עושה דיאן?״
תאי שואל אותו המום,אני רואה אך פניו של דיאן מתקשחות,ורידיו בולטים בכל חלק בגופו ובגרונו בעיקר.עיניו זועמות.מעולם לא חשבתי שאפגוש אותו ככה.מעולם לא חשבתי שאראה מקרוב את מה שסיפרו לי עליו.
הוא לא עונה לו בעוד שתאי תופס את ידו של דיאן ומנסה להסוות את מבטו אליו.אני מפחדת ממה שעלול לקרות עכשיו.דיאן מסוכן.הוא באמת מסוכן.

״תקח אותה אמרתי לך!״ הוא צועק על הבחור שלו ואני מנסה להתרחק יותר רחוק,אבל הוא תופס אותי ומרים אותי על כתפו ואז ג׳סיקה רצה אחריו ומרביצה לו בגב אבל באים עוד בחורים שפשוט עוצרים אותם ואני שומעת את קולם נשמע של אייתן אלה וג׳סיקה נשמעים מאחורה,הם צועקים מה אתם עושים תעזבו אותה.ואני מנסה לשחרר את הבחור הזה ממני אבל אני יודעת..אני יודעת שזה לא יעזור..הוא מוציא אותי החוצה לרכב שמחכה בחוץ ואז מכניס אותי בפנים בעודי מרביצה לכתפו ואז אחרי כמה שניות בדיוק דיאן נכנס בפנים וטורק את הדלת.לאור כמה שזה היה מהיר שדיאן בא,אני מבינה שהוא לא הרביץ לתאי.וזה מרגיע אותי.
אני רואה את דיאן ומרביצה לחזה שלו,מרביצה לו כל כך חזק שפתאום אני לא קולטת שזאת אני.שפתאום שכחתי מזה שאני כל כך..מפחדת ממנו.מרביצה לו בכל גופו ,ואז הוא תופס את שתי ידיי בידיו שנקיות מדם ,תופס אותם כל כך חזק שאני משתנקת.
״אני אהרוג אותך נטע לי.״ הוא לוחש על השפתיים שלי,״אני באמת אהרוג אותך.״ מה קורה לו?הוא מפחיד אותי.אני מפחדת ממנו.הוא באמת מתכוון לזה?
בלב שלי,אני יודעת שלא.
״אני שונאת אותך.״ אני לוחשת לו בשפתיים שלו ומסובבת את פני ממנו והוא מגחגח לעצמו ואז מוריד את החולצה שלו שמגואלת בדם תוך כדי שהבחור העבריין מביא לו חולצה חדשה והוא שם אותה.
אנחנו מגיעים לבית שלו והפעם,הפעם אני לא מחכה שיפתחו לי את הדלת.אני יוצאת מהרכב וטורקת את הדלת כל כך חזק שהלוואי שהדלת הזאת תשבר.אחד הבחורים שלו נעמד מולו כששם לב לגסות שלי אבל אז דיאן מסמן לו עם עיניו שהכל בסדר ושילך מפה.
כאילו דיאן מאשר לי להיות אגרסיבית היום כמו שלא הייתי בחיים שלי וכולם צריכים לשתוק על זה כי דיאן מאשר לי.אני באמת לא יכולה יותר.מתישהו אני אתחרפן.יכול להיות שזה עכשיו קורה?יכול להיות שאני עכשיו משתגעת והוזה את זה? אני צובטת את עצמי שוב,זה כואב.לא אני לא הוזה.הלוואי וכן.