Fear between love

\\ Chapter 1 \\

דמותה של אמי השתקפה לה דרך החלון,
הסתתרתי מאחורי הדלת-
פחדנית ללא כל עמוד שדרה.

הצעקות, התנפצויות כלי הזכוכית נשמעו,
כמה עוד נוכל לסבול זאת?
כמה עוד אוכל לשבת בשקט בזמן שהבן אדם הנורא הזה שאני מתקשה לקרוא לו 'אבא' ממשיך להתעלל בי ובאמא?

"תפסיק! די בבקשה" צעקתה של אמא נשמעה רועדת מאי - פעם, מוציאה אותי ממחשבותי, הפניתי את ראשי חזרה למטבח, כשלנגד עיניי אבא אוחז בסכין גדולה המכוונת לחזה של אמי.

לא חשבתי.

רצתי.

הפחד לא עניין אותי, אבל אולי זו טעות?

זו טעות.

ברגע שהתקרבתי ידו עצרה בעדי וכאב חד פילח את בטני התחתונה, צעקה חרישית נשמעה , לא ממני. מאמא.

התחננתי בשקט שהיא תפסיק, שהיא לא תעצבן אותו יותר, גופי נשמט על הרצפה כשדמעות יורדות מעיני ומסנוורות את ראייתי, הכאב עדיין הורגש אך פחות, אין לי תחושה.
אמא שקראה את שפתיי שאומרות לה להיות בשקט, השתתקה מיד, זה הדבר היחיד שהרגיע אותי.

עיניי נעצמו מעצמן.

כעבור מספר שניות תחושה קרה עברה והשרתה בגופי צמרמורת מגעילה , הוא החזיק בזרועותיי בחוזקה וגרר אותי לכיוון הספות,
פתחתי את עיני אחרי מאמצים רבים,
הסכין המגועלת בדם ממני עדיין הייתה בין ידיו , אמא עמדה מאחור , נראית כאילו רוח נכנסה בתוכה.
לא יכולה לזוז, כשמכה עיתרה את עינה השמאלית,
מה שאומר שזה בטוח ישאיר סימן.
אידיוט.

"ילדה מפגרת" לחש באוזני בזמן שנשק לצווארי, נושך את תנוך האוזן שלי.
"תחושה של גועל, ועם זאת של פחד חילחל בתוכי.

התחננתי.

בכיתי.

לא עזר.

ידו התחפרה מתחת חולצתי ובשניות קרע אותה, משאיר את גופי חשוף, ידי הונחה על לחיו בחוזקה ובמהירות, מספר קללות יצאו מפיו "חתיכת.. " בא לדבר אך צילצול הטלפון הגואל שהציל אותנו נשמע ברחבי הבית והוא מיד קם.
אימצתי את כל כוחותיי האחרונים כדי לעזור לאמא לקום, לא מעניין אותי הכאב שהורגש בבטני, הדם שמילא את כל בגדיי. רק אמא.

"ילדה שלי , לא. אסור לנו לברוח הוא יהרוג אותנו" אמרה אמי בפחד כשגופה לא הפסיק לרעוד, החזקתי בידה , עוזרת לה לקום.
כאב לי לראות אותה ככה, שבורה , הרוסה.
זאת לא האמא שהייתה לי.
הוא הכניס בה פחד, איום.

"אנחנו יחד בזה, אני אשמור עלייך אמא, הכל יהיה בסדר" לחשתי לה בשקט כשברחנו החוצה, לקחתי במהירות את התיק ששמתי ליד הדלת מלפני כמה ימים ושמתי שם דברים לי ואמא, הדברים היקרים שלנו וכמה בגדים.
רצנו במהירות, לא מסתכלות לאחור, מפחדות שמבט אחד אחורה והוא יהיה שם, ירדוף אחרינו ויהרוג אותנו.

לא פעם ניסינו לברוח , אבל זה לא כמו היום. הוא אף פעם לא הרביץ ככה ואיים עם סכין.
ובכל הפעמים האלו שניסינו הוא אמר, יותר נכון איים-
'אם תברחו, תמותו. אני אתנקם בכן ואהרוג אתכן במו ידי. '

"אנחנו חופשיות"

•••••

פרק ראשון בסיפור החדש!!
התגעגעתי בטירוף!
אל תשכחו לפרגן בדירוגים ותגובות.
אוהבת המון( ;