Fear between love

\\ chapter 4 \\ { part A }

נכנסתי בדלת ה'בית'.
זה קשה לקרוא למקום שכזה בית.
בעיקר לנוכח העובדה שהבית שלי נמצא הרחק מפה והוא לא לרשותי עוד.
כל הזיכרונות הטובים שהיו לי שם עם אמי,
נולדתי בבית ההוא,  אפילו הכעסים של אבי והדברים הנוראים שעשה לנו, הבגדים שלנו, הכסף שלנו והדברים היקרים לאמא -
חלק עוד נשאר שם.
הרוב נשאר שם.

הנחתי את התיק שלי ליד המדרגות,
עולה לחדרי.
התמונה של אמי ושלי שממוסגרת ומונחת על השידה לצד המיטה שלי הזכירה לי את אותו יום מושלם.
אני זוכרת שקמתי בבוקר ועשיתי את הארגונים הרגילים שלי, לצחצח שיניים, לשטוף פנים ולעשות פיפי בוקר.
כשבאתי להוריד את המים שמתי לב לדם,  המון..
ממש נבהלתי ואני זוכרת שצרחתי מבהלה ופחד, ראיתי פעם בסרט מישהי שמתה מאיבוד כזה של דם וכשעכשיו אני מסתכלת על זה.. אני חושבת לעצמי מה השטויות האלה שדיברתי.. וראיתי.
אני זוכרת את אמא רצה במהירות לשירותים, איפה שהייתי,  אני זוכרת את עצמי בוכה בשירותים בפחד ולחץ, המון לחץ.
אמא מיד הרגיעה אותי בחיוך רחב וגדול והסבירה לי שאני כבר אישה,  ואני קיבלתי את המחזור החודשי שלי.
אני זוכרת כמה היא הייתה שמחה ומאושרת, היא ממש התרגשה.
באותו המשך יום היא החליטה לקחת יום חופש מהעבודה שהייתה לה בשבילי, כדי שנעשה יום כיף, יום בנות.
הגענו לקניון וקנינו מספר דברים ואז עברנו לטיילת, היה שם צלם שעמד בעמדה שלו וצילם על רקע מושלם אנשים, זה היה רקע של הים והעננים בשקיעה, בדיוק הייתה שקיעה..
אז זו התמונה, ממוסגרת לה ושתינו נראות פורחות ושמחות, בעיקר אוהבות.

יצאתי מהמחשבות , מנגבת את הדמעות שבכלל לא שמתי לב אליהן ונכנסתי להודעות בפלאפון שלי,

התקבלו הודעות חדשות;

יובי- ברבור אז היה לי כיף איתך , מקווה שנהנית ביום הראשון.
יש מסיבונת היום בבית של.. דניאל!
את חייבת לבוא איתי אין סיכוי שאני אלך לבד ואין סיכוי שלא תבואי.

שרון- היי בר מתוקה,
אני רק מזכירה לך את מחר.
בשעה 20:00.
צירפתי מיקום.

עניתי לשרון שלא תדאג ושאגיע בזמן,
כתבתי לבר שאני מעדיפה שלא ללכת אבל זה לא עזר לי אז השתכנעתי.
היא כתבה לי שאבוא אליה ונתארגן שם,
היא שלחה לי אחרי כמה דקות כתובת שאגיע כי הבית שלה הוא שנייה מהבית של דניאל.
אחרי שעה שבה התקלחתי ונשארתי עם הלבשה תחתונה, מורחת על גופי קרמים,
השפרצתי בושם על צווארי ועורפי, נותנת לריח לעטוף את בגדיי ואת חלל החדר,
מרחתי את המשחה סביב הפציעה בבטן,
שמה על עצמי במהירות שמלה לבנה פשוטה וארוכה רק עד הבית של יובל.