Fear between love

\\ chapter 12 \\

• נקודת מבט- בר •

הורדתי את מכנסיי, חולצתי.
מודה ליובל שאמרה לי להביא איתי מעיל.
יצאתי החוצה, רואה את בן, בתוך הבריכה כשאותה התנוחה בה היה קודם עדיין מתבצעת.
הוא היה עם הגב אליי והתקדמתי את הכיסא בשקט שלא יראה אחת גופי עד שאכנס למים, הגעתי לכיסא, נשענת עליו כשדמותו החטובה  משתקפת מהמים, הוא מושלם.  וחלומי.
הכיסא נפל בשניות כשנשענתי עליו, גורם לגופי טיפה לאבד משקל אבל מיד חזרתי לעצמי , מיישרת את הכיסא ורואה את דמותו חוזרת להביט בי.
"ייבשת לי את הצורה! בדרך כלל בנות היו ישר מורידות את הבגדים ולא מחכות אפילו שניה" אמא בחיוך וחייכתי חיוך לא אמיתי מהעצבים שהעלה בגופי.
הורדתי את המעיל באיטיות כשראשי מופנה לרצפה, חושפת את הגוזיית תחרה השחורה שלי ותחתונים התואמים לה עם פס תחרה לבן בצדדים, נשכתי את שפתיי מבושה,
אני לא יודעת מה הוא חושב על הגוף שלי.
בטח כשהתפרים על בטני המכוערת.

"כנסי כבר ותפסיקי לחשוב יותר מדי" אמר כשראה שאני מהססת, נכנסתי לתוך המים החמימים, התיישבתי על המושב שהיה בתוך המים, מול בן.
"למה את רחוקה? " שאל "סתם" עניתי רועדת מקור, למרות החמימות בתוך המים, עדיין קר לי.
בן התקרב אלי ככה שהוא נעמד מולי כשאני על המושב, אני חושבת שזה היה משהו כמו כמה שניות שפשוט הסתכלנו אחד על השנייה.
מהמבטים שלנו היה נראה כאילו דיברנו אחד עם השנייה בלי מילים, בלי קולות ומעשים.
"קר לך" אמר עובדה ולא עניתי, הוא התקרב אלי יותר ככה שיש בינינו מרחק שהדבר היחיד שיכול לעבור בינינו זה אויר.
"את יפה" הודה, מחייך לעצמו ומביט למטה, נשכתי את שפתיי, מובכת.
"תפסיקי לנשוך את השפה שלך את לא יודעת מה זה עושה לי" הורה עליי וגרם לי לצחוק, "מה זה כבר עושה לך" שאלתי לא מבינה, הוא הוריד את מבטו למטה, הורדתי גם כן, מצטערת על כך, "איכס דוחה אחד" צעקתי עליו, מתרחקת לאיזור אחר של הבריכה, ממש מתחת לגג כשאורות מעומעמים עליי,
צחוקו נשמע כשבא אחריי, "זו לא אשמתי" אמר כחף מפשע.
התחיל לשרוף לי טיפה בתפרים, גורם לפניי להתעוות מהכאב.
"אני יכול? " שאל והנהנתי, הוא הניח את כף ידו לאט, על בטני, גורם לי תחילה להסס ולהתכווץ ואז להשתחרר, חוף גופו הורגשה גם מתחת למים ונתנה לי תחושה מדהימה, צמרמורת עברה בכל חלקי גופי,
ידו טיילה על בטני, ראשו הונח על עורפי, שוקע בתוכו בזמן שידו עדיין על בטני.
"אני ל"א יודעת למה אבל זה עוזר" מילמלתי והוא נשק קלות לעצם הבריח, עיני נעצמו מעצמן ושפתיי ננשכו על ידי שיני,
לאט הוא העלה את ידו מבטני למעלה, עובר דרך זרועותיי , גורם לאיבר מיני להרטב מהתשוקה בדבר הפשוט שאנחנו עושים.
מבטו עלה כלפי מעלה אל פני , הוא התקרב אליי עוד, יותר ממה שהיה , הרגשתי את נשימתו על שפתיי, על פניי.
"תפסיקי לנשוך את השפה שלך, אני מתחנן"
לחש אל שפתיי, "למה? " שאלתי עוד פעם, בכוונה , הוא חייך כידוע למה שאלתי.
"בגלל זה" אמר ושפתייו נצמדו אל שפתיי,
לשונו ביקשה אישור להכניס לפי ונתתי לו, מרגישה את לשונו החלקלקה עוברת בפי.
זה מדהים.
שפתי ננשכו והפעם,  לא על ידי, פתחתי את עיני, רואה שבן נושך את שפתיי, חיוך התפשט על שפתיו כשאנחה יצאה מפי.
התנתקנו.
"וואו" מילמל בחיוך רחב.
"את מושלמת" הודה, חייכתי אליו והוא חזר, מצמיד את שפתיו אל שפתי בפתאומיות ומכניס את ראשו אל תוך המים,
ידו יצאה מהמים, מסמנת לי להכנס פנימה.
הכנסתי את ראשי, פותחת את עיני בתוך המים הנעימים כששפתיו נצמדות אלי.
זה מושלם.
הוא מושלם.

בן יצא מהמים, לקח מגבת מהמקלחת והביא, "יש רק אחת" אמרתי את המובן מאליו, "כנראה שנצטרך לחלוק" אמר וחיוך יצא משפתיו.
יצאתי מהמים , מסדרת במהירות את ההלבשה התחתונה שלי,  הרמתי את מבטי אל בן שעמד ובהה בגופי, "בן" הוצאתי אותו מהבהייה, נכנסנו שנינו אל המגבת כשגופינו צמודים והוא מחבק את גופי החשוף וידי מחבקת את בטנו המוצקה.
בן נראה טוב, בעצם מדהים.
אני מבינה כל בת שחולמת על להיות איתו.
"בואי נכנס שלא תהיי חולה" אמר ונכנסנו,
נשארתי במגבת כשהודעה נשלחה אליו בפלאפון וגם אלי, בדיוק באותו הזמן.
ניגשתי אל הפלאפון כשהמגבת מכסה את גופי , עוטפת את כל איזור הבטן שלי גם כן ובן נשאר עירום מלבד התחתונים.

נוספת לקבוצה…
-יובי- ברבור ובן אנחנו נשארים לסופ"ש, תהנו.

-דני- תהנו ברבר ואחי, שמור על הבית.

*צורפה תמונה*

נדהמתי מהיופי של התמונה שהם שלחו, שניהם צולמו מחובקים כשמאחורים נוף מדהים עם מלא אורות בחושך.
"את גם בקבוצה נכון? " שאל כשמבטו מופנה אלי והפלאפון עדיין נאחז בין ידיו, אישרתי את דבריו בכך שהנהנתי וכתבתי בקבוצה תודה ושיהנו, בן גם כתב כך ובזה סגרנו שנינו את הפלאפון.
"בן? " "אה יפה? " שאל וגרם ללב שלי להנמס כמו ילדה בת 4, ניסיתי להתעלם,
"אין לי בגדים ללילה.. " עניתי בפרצוף חמוץ, "את והפרצופים שלך גם כן" מלמל באנחה,
עליתי למעלה אחריו לחדר שלא הייתי בו עדיין "קחי את החולצה שלי ואני אביא לך גם בוקסר." אמר וניגש לאחת המגירות, מוציא חולצה שלו ובוקסר.
"אני ישן פה הרבה פעמים והחדר הזה הוא לאורחים אז אני כבר סוג של גר פה לפעמים"
ענה כשראה שלא הבנתי והיססתי כשחשבתי שזה של דניאל.
"זה הכל שלי בר" ענה וחייך אלי.
"טוב אני אניח לך להתלבש ולהתקלח" ענה ויצא מהדלת, "אני בחדר של דניאל מתקלח" ענה לא לפני שלקח מהמגירה עוד בוקסר ונשק ללחי שלי קלות.
ההרגשה על שפתי הייתה מושלמת.
אין לי מילים.
תחושת שפתיו עדייי הייתה על שלי.
פתחתי את זרם המים , נשטפת ונוגעת במקומות בו הוא נגע כשאני עוצמת את עיניי ומדמיינת איך ידיו נוגעות בגופי.
יצאתי מהמקלחת, עוטפת את המגבת סביב גופי ולובשת את הבוקסר.
"פאקק זה לא קורה לי" מלמלתי בעצבים, אז חלק עליון אין לי והבוקסר טיפה גדול עליי אבל זה לא כזה נורא.
לבשתי את החולצה וסירקתי את שיערי,
נותנת לו לגלוש במורד גופי.
הסתכלתי במראה, בוהה בדמותי.
באופן משונה,
הרגשתי טוב עם עצמי.