Fear between love

\\ chapter 16 \\

ליפפתי את המגבת שהייתה תלויה סביב גופי, בן לא הביא לי את הדברים מה שהשאיר לי את האפשרות היחידה לצערי שאומרת לצאת מהמקלחת , לרדת למטה ואולי להתקל בדניאל ויובל שזו האופציה הנחמדה,
הפחות- להתקל בבן, עם המגבת שלו. עלי.
יצאתי מהחדר, סוגרת אחרי את הדלת כשגבי מופנה אל החדר וריחו של בן מתנוסס באוויר חדרו.
"היי" קולו נשמע ומיד סובבתי את גבי,
מופתעת לראות אותו נשען על המיטה עם שתי זרועותיו, שיערו היה רטוב ולא מהמים של הבריכה, ניחשתי שהוא הספיק להתקלח בזמן שהתקלחתי ולהחליף בגדים, הוא היה לבוש במכנסיי טרנינג ארוכים בשל הקור העז שבחוץ, לא יכולתי להתעלם מגופו היפה,
המחשבה שהייתה לי זה איך זה יהיה מרגיש לגעת בזה עוד פעם.
אבל העפתי מראשי אותה.
"אתה יכול ללבוש חולצה? " ביקשתי, מרגישה נבוכה עם עצמי, "למה? " שאל מתמם ,
"בן גם אני אלבש חולצה אז גם אתה תלבש חולצה" הודעתי, "לא" ,
" עכשיו לכי להתלבש , הבגדים שם" ענה והעלה בגופי עצבים תוך כדי שאני מתקדמת לדלת על יד המקלחת , שם התיק שלי עם הבגדים, נכנסתי, סוגרת את הדלת אחרי ומורידה ממני את הבגדים.
סירקתי את שיערי, לובשת את ההלבשה התחתונה הרגילה שלי, לא משקיעה בכלום.
"פאק!! " מילמלתי לעצמי, מתעצבנת,
אין לי פה בגדים ארוכים אני מתה!
לבשתי במהירות את מה שהיה שזה כולל מכנסונים רופפים קצרצרים בצבע אפור כהה וגופייה צמודה.
ציחצחתי שיניים , השעה לא מאוחרת כל כך אבל אני לא חושבת שאוכל משהו.
החולצה התחילה להכאיב לי מחמש שניות בהן הייתי איתה, הורדתי אותה במהירות מסתכלת על הפציעה המעצבנת הזו שלא מפסיקה להכאיב לי מה שהזכיר לי שאני צריכה לחזור לבית חולים שיראו את זה.

נשארתי עם הגוזיית תחרה , יוצאת מהמקלחת כשידיי עוטות את בטני מקור וממבוכה, "ב..בן? " הוצאתי אותו מבהייה בפלאפון שלו, בטח מדבר עם אחת היזיזות שלו, "כ..אהממ" הוא כחכח בגרונו ובלע רוק בכבדות, התעלמתי מזה, "החולצה שיש לי מכאיבה לי בבטן, זה בסדר אם תביא לי חולצה? " שאלתי, מחכה לתשובה שלו, שיצא מהבהייה בגופי.
"ב..בטח כן" אמר וקם , מתעשט על עצמו ומושיט לעברי חולצה, הורדתי את ידי מבטני, נחשפת לפניו עם גופי העליון ועם גוזייה שלא מכסה כמעט וכלום.
לבשתי במהירות את החולצה, נזהרת על הפציעה ככה שהכל הולך יותר לאט עד שלבשתי לגמרי,
החולצה מגיעה לי קצת מתחת לצכנסיים וזה נראה כאילו אין לי דבר מתחת.
"את רועדת.. בואי" מלמל ואחד בידי בעדינות, לעבר המיטה,  יושב ומסמן לי לשבת לידו, עברתי לצד שני של המיטה, נכנסת תחת השמיכה החמימה כשהוא גם כן אבל במרחק קטנטן ממני, מכבד.
אחרי מספר שניות שאנחנו שכובים אחד מול השני כשמרחק קטן המפריד בינינו , רק האור המעומעם שבחדר מעיר ושקט.
שקט יותר מתמיד ורק הנשימות שלנו נשמעות, "אני רציתי שנדבר בר" בן קוטע את השקט, "אז תדבר" עניתי , חוזרת להבעה האדישה שלי, "את לא כזאת. את לא קרה ואת לא אדישה, למה את משחקת כאילו שאת כן? זה לא מתאים לך בר" אמר בעדינות שבזמן האחרון אני פוגשת הרבה.

"את לא מבינה שאת שונה?
שאני מרגיש שאיתך זה שונה?
אני בחיים לא אתנהג ככה למישהי שלא אכפת לי ממנה ובאמת בר, גם כשהיתה לי ידידה שהייתי קרוב אליה, לא התייחסתי אליה ככה.
את לא ידידה שלי, אני מרגיש אלייך יותר מזה. תנסי להבין את הפחד שלי,
את הפחד שלי לפגוע בך.
את הפחד שלי לעשות משהו שאצטער עליו.
אני לא רגיל לזה בר.
אני רגיל לסטוץ של מועדון לילה ויום למחרת עוד אחד.
אני רגיל להסתכל על תמונות של כוסיות,
אני רגיל לזה שבנות מתחילות איתי ואני זורם איתן.
אני לא זה שיתאים לך, אני יודע.
אבל אני רוצה לנסות.
כי אני מרגיש אלייך משהו,
אני לא יודע מה זה אבל אני מרגיש אלייך משהו", אמר , משאיר אותי פעורת פה מספר שניות לפני שאני מתחילה לדבר,
"בן, קצת קשה לי להבין את מה שאתה אומר כי כבר אמרתי לך, אני לא התנסיתי עם אף גבר, אני לא יודעת מה זה.
ואני מפחדת להפגע בדיוק כמו שאתה מפחד לפגוע.
אני מפחדת מזה אבל כן, אני גם מרגישה אליך משהו שאני לא יכולה להתכחש אליו"
סיימתי את דברי כשידו האחת נשלחת אל הלחי שלי, מלטפת אותה קלות ומגעו הנעים על עורי גורם לעיני להיעצם ולשפתיי להיות בין שיני מהתשוקה שבדבר הפשוט שהוא עושה.
ידו השניה עברה על זרועי, מלטפת אותה בסיבובים של הלוך וחזור.
התנתקתי ממנו, סוגרת את האור על יד המיטה, מקבלת את הבעת פניו המבולבלת, "הולכים לישון" מלמלתי בחיוך,
"ממש לא" החזיר בחיוך, עובר מעל גופי ומדליק את האור, גופו החשוף נשכב על גופי וידי התאמצו שלא לאחוז ולנעוץ את ציפורניי בגופו לתחושת מגעו,
כיביתי את האור וכשהוא בא להדליק עוד פעם הוא צחק , גורם לצחוק להפלט מפי ככה שהוא פנה אלי , כשהוא עדיין על גופי אבל נאחז עם ידו במיטה כדי לא להפיל את כל משקל גופו עלי, עיני שקעו אל תוך עיניו, אומנם האור כבוי אבל אור הירח תמיד דולק.
"אני התאהבתי בך, בר" לחש כשהבל פיו על שפתיי, "אני התאהבתי בך, בן" החזרתי, מסכימה עם המילים שיצאו מפי .
שפתיו הונחו על שפתיי קלות,  מנשקות לאט,
זו הייתה נשיקה עדינה אבל עם המון תשוקה וגעגוע, לשונו נכנסה אל פי, חוקרת את חלל הפה שלי , גורמת לרטיבות באיבר מיני.
אנחה יצאה מהפה שלי, ובן התנתק משפתיי, חוזר לשכב על גבו לצידי, קרוב אלי.
"אני לא אשתלט על עצמי בסוף,  בר.
באמת שאני מנסה ואנסה לקחת את זה לאט" אמר מצטער, התקרבתי אליו יותר ככה שהוא עם פניו אל התקרה ואני על הצד נצמדת אליו ומניחה את רגלי האחת צמודה לגופו והשנייה סביב גופו ובטנו, ידי מונחת לצד גופי וידו השניה מלטפת את החזה המוצק שלו כשראשי מונח עליו, מרגישה את נשימותיו ופעימות לבו.
הרמתי את ראשי אליו, שמה לב שהוא נושך את שפתיו ועוצם את עיניו ממעשיי,
חייכתי לעצמי, משועשעת.
נשקתי קלות לצווארו, עולה לאט על הסנטר שלו, אל לחייו ובסוף אני מנשקת את השפה שהוא נושך כשהוא משחרר אותה בפתאומיות, רטובה, אדומה ונפוחה, הנחתי נשיקה על שפתיו הבשרניות, מוצצת את השפה התחתונה ואז עובר לעליונה כשקולו המרוצה נשמע נאנח, "ידיו תפסו במהירות בפני, תופסות פיקוד ומנשקות את שפתיי ומספר אנחות יוצאות משנינו.
ידי יורדת לבטנו, נוגעת לא נוגעת בזקפה שעומדת ומורגשת על ידי ידיי ורגלי שעליו,
"אמרתי, לך.. לא אוכל להשתלט על עצמי באיזשהו שלב" הודה מחייך וגורם לחיוך להתפשט על פני גם כן.