לעצור את הזמן

פרק 10

ברחתי מחדרו של שון, מנסה לעכל את כול מה שקרה עכשיו... זה היה כ"כ מפחיד... אני לא מדברת על האיום, אלא על המבט, המבט של שון, אותו מבט שלא ראיתי במשך כול 14 השנים בהם חייתי פה, גם שון הגיע לכאן בגיל 3. 4עם לדייק, כי זה היה בסוף השנה... לכול נער/ נערה בפנימייה הזאת יש סיפור, סיפור קשה... קשה יותר קשה פחות מה זה משנה? קשה. עם זה סיפורה של רוזלי, או של טיילור... או של בן.. את של כולם כמעט יצא לי לשמוע.. חוץ מאת הסיפור של שון, שואלים למה? לא יודעת, הייתה פעם אחת לפניי 3 שנים שידבנו כולם במעגל והיינו צריכים לספר את סיפור חיינו, שון לא הגיע למעגל... וגם לא סיפר כאשר באתי לחדרו ושאלתי אותו, כשכולנו שאלנו... הוא אף פעם לא סיפר... ומאז כבר לא היה אכפת לי. אף אחד לא אוהב לספר את הסיפור שלו, זה לא כייף... לא שיש בררות מסויימות. אין. בחיים לא ראיתי את שון ככה... הזעם, השנאה שמרתיחה את פניו, כול השרירים שלו מתכווצים בבת אחת כשהוא רואה את בראד, לידי. אני יודעת מה אתם חושבים, "נו זה כ"כ ברור שהוא מאוהב בבלה!" אז לא. לא מאז ש... טוב, כשהייתי בת 12 ושון היה בן 13 כנראה שהייתה חסרה לו אהבה, אני זוכרת שהוא תמיד היה 'עורב' לי ודואג לי, מחייך ומסמיק כשאני פונה אליו בבקשות לא צפויות. אז.. כשהייתי בת 12 שון הציע לי 'חברות' שניהיה זוג. ותמיד היינו מנסים דברים חדשים, מעולם לא ידענו מהי באמת אהבה, ומה זוג צריך לעשות כדי להראות זה לזה אהבה, לא אני ולא שון לא ידענו את זה.. היינו ממש זוג ילדים תמימים, שרק מנסים להבין מהי אהבה. ניסינו להתחבק, וזה הלך קל, אחר כך התקדמנו לנשיקה בלחי, שון אהב את זה שהייתי מנשקת אותו בלחי, ואפילו קנה לי אודם אדום, כי אהב את סימן השפתיים שלי על הלחי שלו. (חחח) אחר כך, ניסינו להתנשק נשיקה רגילה, זה התחיל להסתבך טוב, בהתחלה זה הלך חלק, התנשקנו כמה פעמים בפה, (בלי לשון!) ושון, התחיל להתרגל לזה, חיבוק כבר לא נחשב בעיניו, נשיקה בלחי... קצת פחות.. הוא אהב את תהליך הנשיקה בפה וכשהיינו בני 14 כול פעם כשהוא היה רואה אותי, הוא היה מסובב אותי מפיל אותי בעדינות למעטה ומנשק אותי קלות בפה, זה היה כייף, אני מודה. אבל אז, הוא התחיל להזדרז וחשב שאנחנו לא עושים את זה טוב, כאילו שעמד לרשותו לוח זמנים, באיזה תאריך נתחבק, באיזה תאריך נתנשק, וכו' הוא התחיל להלחיץ אותי, כאילו שהתמכר לשפתיים שלי, ממש כמו סמים, הוא התחיל להראות לי סרטים רומנטיים, שזה לא הפריע לי, (לא של סקס, וכאלה לא!) זה היה מוזר לי שהוא כ"כ התלהב מהדבר הזה, ממש כמו ילד חנון שלומד איך לעשות את זה, ולאן לשים את זה.. זה לא היה טבעי אצלו, ובאחד הסרטים הרומנטיים שראינו בסוף הסרט, התנשקנו והרגשתי שהוא מנסה לדחוף את הלשון שלו לפה שלי, התנתקתי ממנו ישירות וברחתי לחדר. מאז הוא תציד התבייש ממני, וניסה לבקש סליחה למרות שלא סלחתי לו, וכשכן סלחתי לו על זה, הוא כבר הבין שאני נרתעת ממגע רומנטי איתו, סלחתי לו, אך לא הפכנו לזוג, הסמנו להשאר ידידים... היום הוא מרפה להתנהג ככה לידי...

מאז, הוא המשיך לדאוג לי, ולשמור עליי מרחוק, הוא בחיים לא פיתח את זה יותר מזה, ועכשיו כשבראד הגיע, כאילו שנורה אדומה נדלקה במוחו, והוא מרגיש את הצורך להגן עליי! זה פשוט מטומטם לדעתי. ברחתי לחדרי מפוחדת, ולא יודעת מה לעשות, אך למרות הפחד פרץ אנרגיה מילא אותי מחדש, ולא יכולתי לסמוך יותר על אף אחד, הרגשתי שאני צריכה לעשות את זה שוב, תגידו שאני מטורפת או רעה. אבל הרגשתי את הצורך להטריף את שון, בדיוק בדרך שבה הוא מטריף אותי, ארזתי תיק בשקט, וברחתי אל העיר,  לא יכולתי לטייל בעיר בבגדים בהם הייתי לבושה,אז החלפתי את הטרנינג האפור שעליי לגופיה שחורה וג'ינס ארוך וצמוד, נעלתי את המגפיים השחומות של רוזלי (אנחנו אותה מידה 39)

פיזרתי את שיערי  לקחתי מרוזלי שפתון אדום ועיפרון שחור לעניים התאפרתי מעט, חטפתי מכספת שלי 500$, ויצאתי אל העיר, דרך החופש שלי.. טיילתי בעיר בין הרחובות הגדולים, לוס אנג'לס, שבקין, פוריול, לורד, עוברת רחוב רחוב בצעידה מהירה, לפתע ראיתי שלט: 'מועדון טופ 95' הרעש החזק של המוזיקה נשמע דרך הדלת של המועדון, שני שומרים מגודלים עמדו בכניסה, "בת כמה את?" שאל אותי אחד מהם, "בת 20" שיקרתי ועשיתי עיניים חושניות אל אותו בריון, הוא החזיר לי חיוך, ואז חברו השני אמר: "תעודת זהות בבקשה, אחרת אין כניסה" הבטתי בחברו השני, ואמרתי: "שכחתי את תעודת הזהות שלי בבית... אולי תתנו לי להיכנס בלי?" אמרתי ודפקתי חיוך מתוק מזוייף. "מצטער."אמר אחד מהם בחדות ניגשתי את אוזנו ולחשתי לו: "בבקשה? מבטיחה לפנק אותך אחרי זה כמה שתרצה.." אמרתי משתמשת באמירה זונתית. הוא חייך ופתח את הדלת. "חכי" הוא אמר ותפס במותני. "תני לי תמספר שלך" הוא הפך לרציני. לחשתי לאוזנו מספר טלפון מזוייף והוא קנה את זה וחייך חיוך מרוצה. נכנסתי למועדון השעה הייתה: 22:50 כנראה שהמועדון נפתח לפני כמה זמן כי לא היינו בו המוני אנשים, היו הרבה, לא בהמונים, אבל.. די הרבה. הרחבה הייתה מפוצצת זוגות שרקדו בלי הפסקה, בבר ישבו כמה זוגות חלק מתנשקים, חלק מדברים... רק הספקתי להיכנס וכבר 'חטפו' אותי לרחבת הריקודים, רקדתי עם איזה מישהו שהיה תמים מאוד למראה כול אותם שהספיקו להשתכר ולהמרח זה על זה, אחר כך תפס אותי בן זוג אחר לריקוד קצבי מאוד, ואחרי 3 או 4 בני זוג שרקדתי איתם התחלתי להתעייף, החלטתי חעשות הפסקה קטנה בבר, וראיתי שני גברים יפים מאוד למדי, שכבר הספיקו לתפוס עליי עין. "היי בובה.." התחיל איתי אחד מהם, "היי." אמרתי באדישות לתגובתו. "היי מותק, את לבד?" התפרץ הבחור השני. "אממ.. כן.." אמרתי בשקט, "מה להזמין לך בייב, באלך בירה?" הוא שאל וחייך אליי חיוך כובש. "אשמח.." שיקרתי. הוא סימן לברמן להביא 3 בירות, וישר חזר מבטו אליי. "תגידי, אמרו לך שאת יפה?" אמר חברו השני ובחן את גופי מכף רגל ועד ראש, "אמרו לך שאתה לא?" אמרתי בתוקפנות כדי לחמם את העיניינים. הוא נעלב וברח לרחבת הריקודים לתפוס לו איזו 'זונה' אחרת. "אל תתייחסי אליו, הוא סתם דפוק. אבל, בדבר אחד הוא כן צדק.. את באמת מאוד יפה..." הוא חייך אליי ושמתי חב לגומה קטנה ויפה בלחיו. הבירות הגיעו ולפניי שהוא הספיק להגיש לי את הבירה ולהוסיף דבר מה, מישהע התנפל עליו מאחורה...