למחרת בבוקר, כשהתעוררתי שון לא היה לידי, לפתע הרגשתי משהו על אצבעי, הבטתי על ידי וטבעת היהלום ששון הביא לי הייתה על ידי, ירדתי למעטה במהירות וראיתי את שון במטבח, "למה זה על האצבע שלי?" התפרצתי. "את עדיין אישתי. הטבעת תיהיה על ידך. בבקשה.." הוא התחנן ולא עניתי, "מה יש לאכול?" שיניתי נושא, "חביתה, סלט, מיץ, לחמים..." הוא אמר מרוצה. "ואו.. מתי הספקת?" התפלתי. "אהבת, אה? לכי להתלבש ובואי לאכול.." הוא אמר כאיש האחראי. התלבשתי בשמלה קצרה עד הברכיים, ואספתי את שיערי לגולגול, וירדתי למעטה. אכלתי את האוכל בעונג, "ואו זה נהדר!" אמרתי בשמחה. "שמח שאהבת.." הוא נראה מאוכזב לפתע. "מה קרה עכשיו?" שאלתי בעצב. "כלום.." הוא ענה ביובש. נאנחתי והמשכתי לאכול... כשסיימנו לאכול עליתי למעלה לנוח...
נ"מ של שון:
אחרי הארוחה, בלה עלתה לנוח.. נשארתי לבד.. לא יודע מה לעשות עם עצמי, עליתי למעלה להשטוף את הפנים, נכנסתי לחדר האמבט ולפתע שמעתי קול: "בראדוש זה אתה?....אה!!" הסתובבתי ולפתע מולי חברה של בראד הופיעה מולי מתכסה בווילון האמבטיה כשראתה אותי. "אלוהים..מצטער!" אמרתי מכסה את עיניי. "הבהלת אותי... זה בסדר.." היא אמרה מסיטה את הוילון ממשיכה להתקלח. "בסדר? חשבתי שאת חברה של בראד לא..?" שאלתי מופתע מתגובתה. "שמעתי ששכבת עם בלה, היא גם אישה, אז אני כמעט בטוחה שאין פה משהו שלא ראית..", היא ענתה באדישות. "ת'כלס... בחורה רגילה לא הייתה מגיבה ככה, כשהייתי עושה את זה לרוזלי, כשהייתי קטן יותר היא הייתה צורחת עליי ומעיפה לי סטירה אחרי... שלא נדבר על בלה... זה נגמר במכות ביננו אני זוכר.." אמרתי וצחקתי. "אז מה נסגר בינך לבין בלה בזמן האחרון?" היא שינתה נושא. "ביני לבין בלה?" ניסיתי להראות תמים. "אתה שקרן גרוע, נו מה אתה חושב שנולדתי אתמול? בראד מספר לי הכול, בלה בחורה טובה, תשמור עליה" היא אמרה. "תעביר לי ת'מגבת .." "הנה קחי. הלואי ויכולתי לשמור עליה.. לפחות לעוד שנה.." אמרתי בעצב. "עוד שנה? על מה אתה מדבר?" אמרה מולי ויצאה עטופה בגופה במגבת. "בראד לא אמר לך? טוב גם אני גיליתי את זה רק אתמול.." אמרתי. "את מה?" היא שאלתי מסרקת את שיערה. "בלה היא... לפי מה שבראד אמר היא גוססת.. ואחרי הלידה היא הולכת למות..." אמרתי בקול חנוק. "מה?", היא אמרה וגיחכה בלעג. "מי אמר לך את השטות הזאת? בראד? בדקתם את זה ברופא?" היא הציפה בשאלות "לא, אבל זה מה שגיליתי אתמול.." "אז זה לא נכון! בלה מרגישה מצוין! אני כמעט בטוחה בזה! יש פה טעות, תבדקו את זה!" היא אמרה בביטחון, ונשמע משכנעת מאוד, "בלה!" צעקתי רץ לכיוון חדרה.
נ"מ של בלה/סיפור:
"מה יש שון?" היא שאלה ונאנחה. "תגידי את בדקת את המוות שלך אצל הרופא?" הוא התפרץ בשאלה מפתיע. "אממ.. לא אבל אני כמעט.." "יופי, תתלבשי אנחנו הולכים לרופא, אולי זה עוד לא הסוף! אולי עוד יש תיקווה!" הוא אמר וחיוך נמרח על פניו.
YOU ARE READING
לעצור את הזמן
Paranormalמי אמר שחיים בפנימייה הם חיים משעממים?? רומן יפיפה שמסתבר כאסון, חיים שנגמרים בסיוט וילדה אחת, שחווה הכול... מוות, שמחה, רגש, פחד, ורומן יפיפה שמתחיל באהבה תמימה... סיפור עוצר נשימה...שבסופו, תגלו הכול... ;)
