לעצור את הזמן

פרק 13

עיניי נפערו לרווחה כשראיתי את הרקע מאחורי בראד, כשעצר ליד איזה בית קפה ישן. "בראד..." אמרתי בשקט. מנסה לגרום לדמיות מאחור לא לשים לב אלינו, מה שעבר ברקע היה מקרה רצח. שלושה אנשים הכו בכוח איש ואישה וחטפו את האישה, והאיש מת דקור על הרצפה. "בראד חייבים לנסוע מכאן!" אמרה בשקט בפאניקה. "למה בלה מה קרה?" בראד שאל וניסה לתפוס את זווית מבטי לכיוונם, "הם לקחו אותה בראד, הצילו..." אמרתי והדמעות חילחלו בעקבות הפאניקה. "תתחבאי!" אמר בראד ושלח אותי מתחת למושבים. "שקט בלה... הם מתקרבים... אל תוציאי הגה...!" אמר בראד בלחץ. אני ניסיתי לעצור את הנשימה ולהתקפל הכי קטן שאני יכולה מתחת למושבים. "שלום, מה לכם?" שאל בראד ופתח את החלון לחצי. "כמה אנשים אתם באוטו?" הוא שאל ישירות. "רק אני וזהו" בראד ענה בפחד. "טוב, תערכו חיפוש בתא מטען" "ואואואו! מה זה תערכו חיפוש, זה האוטו שלי, תגידו מי אתם בכלל?" בראד שאל ושלח לי מכשיר קטן, בלי ששמו לב. "הוא משקר" אמר אחד מהם והשפריץ חומר מרדים לבראד, בראד איבד את ההכרה בשנייה, והם התחילו לחפש, "טוב, תשמעו עם לא נמצא אף אחד, אפשר לשרוף את האוטו הזה ביחד עם הגופה שלו" אמר אחד מהם וסימן משהו לחברו, אחרי שניות ספורות שמעתי צעדים, חשבתי שהם ברחו, אך לא העזתי לצאת. מצידי שישרפו אותי, אבל לצאת אליהם, לא. לפתע הרגשתי שתי ידיים מאחוריי, "אההה!!!" צרחתי כשאחד מהם גרר אותי בכוח וניסה לאטום את פיי. " עזוב אותי!!!!! הצילו!!!!" צעקתי בדמעות. הוא ניסה לאטום את פי עם ידיו ונדכתי אותו, "אה! היא נשכה אותי!" הוא עזב אותי מכאב, השיניים שלי בידיו מחזה כואב לא? התחלתי לרוץ והם רצו אחריי שלושה נגד אחת! "תקשיבי לי טוב! עם את לא רוצה שאשרוף את האוטו של חבר שלך עם הגופה שלו בפנים את באה עכשיו לכאן!" הוא אמר ושתי חבריו עצרו גם הם במקומם. לפתע, כשהזכיר את בראד, היה ברור שלא אתן להם לשרוף אותו. חזרתי אחורה באיטיות, הם תפסו אותי ואטמו את פיי, כשהזריקו לי חומר מרדים, חשבתי רק על דבר אחד. על שבראד יתעורר וימצא אותי..

כשפקחתי את עיניי עדיין לתפאורה מטושטשת, ראיתי קירות שחורים,  2 מיטות נוספות, ועל שניהם ישנו 2 נערות אחת מהן קטנה יותר. ניסיתי לקום, וכשגיליתי אזיקים בידיים וברגליים שלי, הבנתי שזה הסוף. לפתע שמעתי צעדים מרובים, שלושת הגברים שכלאו אותי הגיעו, "שלום, גבירותיי, איך ישנתן?" הוא שאל ופרצוף מתחמם עלה בפניי. כשהבין שלא הולכים לענות לו על שאלתו המטומטמת, הוא הביט בי, "תשמעי בלה, היכולות שלך בבריחה מצויינות לפי מה שראינו, והרגשנו..." הוא אמר והסתכל על חברו המגודל. "זה שורף.." הוא אמר וניענע את ידו מכאב. "תתנו לי ללכת" אמרתי בעוקץ. הגברים צחקו עליי צחוק מלגלג, ואז הוסיפו: "את בטח לא זוכרת את חברך הנוסף, חוץ מג'רי שהכרתם יופי בבית הקפה, ממש "נשיקה נושכת" הוא אמר בלעג ושלושתם צחקו. "איפה בראד?! מה עשיתם לו?!" שאלתי בבכי. "אל תדאגי, בל קטנה שלי... הוא בסדר... לא נגענו בו, כבקשתך" הוא אמר וליטף את סנטרי. נרתעתי ממנו בכעס, "תקשיבי, את פה מסיבות אחרות, בדרך כלל אנחנו חוטפים בחורות רק כדי לזיין או להזריק להן סמים, לשחק בהן.." הוא אמר מביט בבנות האנושות, שכבר הבנתי שהן במצב קשה. "אבל את, את פה מסיבות אחרות לגמרי.. אני רוצה שאת תטפלי בילדים שלי" הוא אמר וצחוק עלה בגרוני. "אז למה פשוט לא שכרת אותי כשמרטפית שלך, למה כול החטיפה הזאת?" הוא הביט בי ברצינות ואז הוסיף: "אני רוצה שתיהיי אימא שלהם" הוא אמר בקול עצוב. "אימא שלהם? אני לא אשכב איתך כדי לספק לך ילדים!" אמרתי בעצבים. הוא צחק "זה לא מה שביקשתי, אני רק צריך שתטפלי בילדים שלי כאילו שאת אימא שלהם" הוא אמר וסימן לאחד מהם לקחת אותי אחריו. "כמה ילדים יש לך? תן לי לנחש, עשרות?" אמרתי מקניטה אותו. "איה. ולא יש לי רק שניים." הוא אמר והוביל אותי אחריו במסדרון הארוך, "למה שאימא שלהם, האימא האמיתית שלהם לא תטפל בהם?" אמרתי בעוקץ. "הלוואי שהייתה להם.." הוא אמר בקול מאוכזב. לפתע הוא נעצר ליד דלת אפורה, והדלת נפתחה...