פרק 56

993 69 7
                                    

נ"מ של הסיפור/ בלה;

שון היה כ"כ נחוש לאור התקווה הזאת, הגענו לבית החולים, שון יצא לדבר איתו בחוץ בעוד אני נשארתי בחדר שוכבת על המיטה ומביטה באור החלון...

נ"מ של שון:

"תקשיב ד"ר, חברה שלי היא שוכבת שם בחדר קוראים לה בלה, היא ועוד חבר שלי טוענים שהיא תמות אחרי הלידה והתינוקת תיחייה, אני לא כ"כ בטוח שזה נכון אבל בלה טוענת ששני דמיות שהיא מכירה התגלו אליי ואמרו לה את זה. לקרוא לזה שטות זה קשה, כי קרו לנו כ"כ הרבה דברים בזמן האחרון שאני ממש לא יודע מה אמיתי ומה לא, אני מאמין שיש תיקווה ד"ר, אני מאמין, עד שהיום במקלחת חברה של חבר שלי שמעה את זה, ואמרה שכדי לבדוק, בגלל זה אני פה, כדי לדעת, עם היא תמות או לא? בנשימה אחת הרופא הביט בי מנסה לעכל את כול מה ששמע עכשיו לבסוף נשם לרווחה ואמר: "מכול הסיפור הזה, אני יכול לנסות להסיק שיש תיקווה, עברתם בדיקות קודם?" "לא." עניתי בפשטות. "תראה, עם לא עברתם בדיקות איך אתה רוצה שאגיד לך מה נכון ומה לא? בוא נבדוק אותה ונראה מה מצבה..." הוא אמר ונכנסנו לחדר, בלה נראתה מעומעמת, אחרי שהרופא בדק אותה, אני התפללתי בלב שיש תיקווה, כשהוא גמר לבדוק אותה הוא הביט בתוצאות הרפואיות מילמל לעצמו כמה מילים והוציא אותי איתו החוצה "נו?" שאלתי עצבני. "תראה הכול נראה תקין, אני לא יכול להבטיח לך במאה אחוז אבל...", הוא נשם בכבדות והבטתי בו במבט מאזין לכול אות שיוצאת מפיו. "אני כמעט בטוח, שלבלה, או לתינוק אין שום סיבה למות.." הוא אמר וליבי נפל לתחתונים, "זה אומר שזה שטות כול הקטע של המוות?" שאלתי נרגש. "אני כמעט בטוח, שכן..." הוא חייך בשמחה. "ישש!!!!" צרחתי באושר.

נ"מ של בלה:

שמעתי לפתע את שון צועק משמחה בחוץ ונבהלתי, "את תיחיי!!" הוא צעק ופתח בבום את הדלת. "מה?! באמת?!" אמרתי מופתעת. "כן! אישתי היפה בלה, תיחייה איתי לנצח!!" הוא צעק באושר ושפתינו התאחדו.

לעצור את הזמןWhere stories live. Discover now