לשחק עם שון קלי

יחסי אהבה שנאה - פרק 8

סוף סוף אחרי הרבה זמן הרגשתי חיה.
עלינו על כל מתקן אפשרי החל מהרכבת הרים עד הגלגל הענק, בכל הזמן הזה דניאל עשה הכל כדי לגרום לי לחייך.
בשנים האחרונות כל החברים הקרובים שלי עטפו אותי כמו צמר גפן, פחדו שאשבר אחרי מה שקרה לאימי וזה רק גרם לי להרגיש מרוחקת מהעולם.
אבל היום לא הייתי מרוחקת, הייתי מאה אחוז אני.
צחקתי, קפצתי, התרגשתי ונהנתי מכל שנייה בלונה פארק הזה.
כאילו העולם עצר והיינו בבועה משלנו, רק אני ודניאל.
״את בוודאי לא שמעת על זה אבל אני ידוע גם בתור צלף מצטיין״ דניאל אמר בציניות כשהגענו לדוכן החץ וקשת.
״איך יכולת להסתיר ממני פרט כזה חשוב?״ שיחקתי את עצמי מופתעת וצחקתי.
״בואי נתערב. אם אני מצליח לפגוע את זוכה בדובי ואני זוכה בדייט נוסף איתך״ הוא חייך אליי בשובבות.
״ומה קורה אם אני מנצחת?״ התקדמתי אליו.
״זה לא יקרה , אבל בחירת הפרס היא ביידים שלך״ הוא הביט בי ונשך את שפתיו.
״התערבנו״ הרמתי את כף ידי מולו ולחצנו את ידינו.
לא חלפו יותר מחמש דקות עד שדניאל פגע בכל המטרות ואני זכיתי בדובי הכי ענקי שהיה שם.
מצד אחד החזקתי את הדובי ובצד השני ידו של דניאל מצאה את ידי והחזיקה אותה כשיצאנו מהלונה פארק.
״אני לא מאמינה שניצחת, ראית את הפרצוף ההמום של המוכר?״ צחקתי שנזכרתי בהבעה שלו כשדניאל העיף את כל המטרות על הניסיון הראשון.
״אמרתי לך שאני צלף מצטיין, בעיקר אם המטרה שלי חשובה״ הוא קרץ לי והוסיף ״אל תשכחי את הפרס שלי״.
״לא שוכחת״ מלמלתי בחיוך נבוך.
״אני יכול לשאול שאלה?״ דניאל אמר אחרי כמה דקות של נסיעה חזרה לאחוזה.
״בטח״ הסתכלתי עליו.
״יש משהו בינך לבין שון?״ הוא הסתכל עליי לרגע והחזיר את מבטו לכביש.
״הדבר היחיד שיש בנינו זה שנאה״ אמרתי וגופי החל להשתולל רק ממחשבה עליו, ״למה אתה שואל?״.
״פשוט שמעתי כמה אנשים שדיברו על הסצנת נשיקה שלכם״ הוא אמר וידיו אחזו בחוזקה בהגה.
״הוא אדיוט , אין בנינו כלום ולא יהיה , אני מעדיפה לא לדבר עליו״ נאנחתי במושבי.
נותרתי שקטה עד שדניאל החנה בפתח הדלת.
״תקשיבי נואל, אני מאוד נהנתי איתך היום וכן הייתי רוצה שזה ימשיך. אני מצטער אם גרמתי לך להתעצבן ששאלתי על שון, אבל זה היה חשוב לי לוודא שאין לך מישהו״ הוא הביט בי ברכות וליטף את ידי שחיבקה את הדובי.
״גם אני נהנתי דניאל, הרבה זמן לא נהנתי ככה למען האמת״ חייכתי אליו ונשענתי בכדי לנשק את הלחי שלו.
״לילה טוב״ נופפתי בידי אליו ויצאתי מהאוטו.
״לילה טוב נואל״ הוא חייך במתיקות.

צרחה כמעט נפלטה מפי כשהרגשתי ידיים נכרכות סביב מותניי. הבית היה חשוך לגמרי והשעה הייתה כמעט אחד בלילה.
״ששש.. תירגעי זה רק אני״ שמעתי את קולו של שון באוזניי.
הסתובבתי אליו וחבטתי בזרועו ״אתה אדיוט! אתה יודע איך הפחדת אותי?״.
הוא ציחקק והתנדנד במקומו ״אני מצטער בייב רק רציתי לוודא שהוא לא חטף אותך״.
ריח האלכוהול שנדף ממנו הגיע לאפי ״אתה שיכור?״.
״ממש לא אני מרגיש בסדר גמור״ המילים שלו התבלבלו שניסה לסיים את המשפט, הוא שיכור לחלוטין.
גלגלתי את עיניי ותפסתי בידו ״בוא אני אקח אותך למיטה״.
״אז את רוצה לישון איתי? תמיד הייתה לי הרגשה״ הוא נצמד לגבי.
נשמתי עמוק כדי לא לצעוק עליו ולהעיר את סקוטר ואשלי ״תפסיק לדבר שטויות לפני שאני משאירה אותך לישון בסלון״.
הוא נשען עליי ובצעדים כושלים הכנסתי אותו לחדרו ועזרתי לו להתיישב במיטה.
זאת הפעם הראשונה שאני בחדר שלו. הוא קצת יותר גדול משלי אבל יחסית די זהה. הוא לא הוסיף שום דבר לחדר מלבד הבגדים שבארון שלו וזה נתן קצת תחושה של בית מלון ולא של בית.
״אתה תסתדר מכאן?״ בחנתי עד כמה הוא שיכור.
״אם את רוצה לעזור לי להתפשט אני יותר מאשמח״ הוא חייך בזחיחות והוריד את החולצה ממנו ואז הבזיקו לעיניי פרקי הידיים המדממים שלו.
״אלוהים אתה בסדר? הלכת מכות?״ תפסתי את ידיו בידי.
״אני בסדר נואל שחררי״ הוא השיב בקרירות.
״אתה חייב לחטא את זה , אחרת הפצעים יזדהמו״. מכיוון שהוא לא הראה שום כוונה לטפל בזה הוצאתי מהארון במקלחת שלו את הערכה לעזרה ראשונה וחזרתי אליו.
״זה קצת מזכיר לי את הסצנה שלנו״ עיניו בחנו כל תנועה שלי בזמן שחיטאתי את ידיו.
״למה הלכת מכות?״ הבטתי בעיניו ודפיקות ליבי עלו רק ממחשבה שמישהו פגע בו.
״לא הלכתי מכות, שברתי לאבא שלי את הארון זכוכית״.
למה שהוא יעשה דבר כזה? הייתי קצת מופתעת שהוא שיתף אותי, כנראה שזה בגלל מצבו השיכור אחרת הוא היה מעיף אותי מהחדר שלו ממזמן.
״למה עשית את זה?״ שאלתי בזהירות וניגבתי את הדם עם צמר גפן.
״הוא שלח לאמא שלי הודעה שהוא מתנצל על כל מה שהיה בניהם. מה הוא בדיוק חשב לעצמו שהודעה מטופשת תפתור את כל השנים שהוא התייחס כמו חרא למשפחה שלנו?״ כעס הבליח בעיניו.
״אז הלכת לשבור לו את הארון והשתכרת לגמרי?״ אני מנסה להבין איך החשיבה שלו עובדת, הוא לגמרי אימפולסיבי.
״אם הייתי רוצה שתשפטי אותי לא הייתי מספר לך את זה״ הוא ניסה להתרחק.
אפילו שהוא שיכור הוא בורח ממני.
״אני לא שופטת אותך שון, אני רק מנסה להבין אותך״ משכתי חזרה בידיו וסיימתי לחטא את הפצעים שלו.
״אתה חייב לשלוט בעצמך, היית יכול להפצע יותר גרוע מזה״ התכוונתי להסתובב כדי להחזיר את הערכה חזרה למקומה אך שון תפס במותניי וקירב אותי אליו.
״מכל מה שאמרתי לך את דואגת שיכלתי להפצע גרוע יותר? לא אכפת לך ששברתי לאבא שלי את הארון?״ הוא הביט בי מבולבל.
״דבר ראשון, כן. דבר שני , אם הגבת בצורה כזאת כנראה שהוא פגע חזק במשפחה שלך ואני יכולה להבין את הכוונה שלך לגונן על אמא שלך. חבל שהשתמשת בדרך הלא נכונה״
מבטו התרכך והוא נשך את שפתיו.
״את הורגת אותי נואל״ הוא הצמיד את מצחנו ונשימותיו החמות פגעו בפי.
״שון אתה שיכור..״ קולי יצא רועד יותר ממה שהתכוונתי.
״אז מה?״ הוא החל לנשק את הלחי שלי וירד מטה דרך צווארי עד שנישק את זווית פי.
״אתה לא מתכוון לזה, אתה תשכח הכל מחר״ נאנחתי לתוך גופו וניסיתי להשתלט על עצמי.
״תאמיני לי שגם אם הייתי רוצה לשכוח אותך לא הייתי מצליח״ הוא אמר ולפני שהייתי מוכנה נישק את שפתיי.
הוא חפן את הלחי שלי ביד אחת ונישק אותי במלוא העוצמה. כל טיפת היגיון שנשארה בי נעלמה כלא הייתה ונישקתי אותו חזרה.
ידו השנייה חיבקה את מותניי חזק יותר וקירבה אותי אליו כמה שרק היה אפשר.
״אני לא יכול איתך״ הוא מלמל בין הנשיקות ונשך את שפתיי ברכות. נאנחתי בתגובה ,הוא ניצל את ההזדמנות והכניס את לשונו לפי.
בעדינות הוא השכיב אותי על המיטה והחזיק את גופו מעליי שמשקלו לא יכביד עליי. הנשיקה שלו הייתה מתוקה ועם זאת תקיפה כאילו הוא השתוקק לזה.
פתאום הבנתי כמה אני השתוקקתי לזה.
הוא ליטף את מותניי והותיר בי צמרמורת.
הדבר היחיד שיש בנינו זה שנאה מילותיי קפצו למוחי והחזירו אותי מהטירוף שהייתי.
הרחקתי את שון ממני והבטתי לתוך עיניו ״הגיע הזמן שתלך לישון״.
״תישני איתי הלילה״ המבט שהיה לו גרם לליבי להתכווץ.
״אתה לא מתכוון לזה..״ מלמלתי בראש מושפל.
״אני כן נואל״ הוא ליטף את סנטרי והרים אותו כדי שאסתכל עליו.
״אתה לא, אתה תקום מחר בבוקר ותחזור לשנוא אותי״ הסתכלתי לכל כיוון רק לא לתוך עיניו.
הוא נשק לצווארי ותפס בפניי ״הלוואי שהייתי שונא אותך״.
לרגע באמת שקלתי לישון איתו ושיחבק אותי כל הלילה אבל אני יודעת שהוא לא באמת מתכוון לזה.
הוזזתי את גופו ממני בעדינות וקמתי מהמיטה, עיניו עקבו אחריי ודחקו בי לשנות את דעתי.
הרמתי את השמיכה וכיסיתי אותו, כיביתי את האור ונשקתי למצחו ״לילה טוב שון״.
הוא תפס אותי לפני שהספקתי להתרחק ונשק לפי נשיקה קטנה שגרמה לבטן שלי להתהפך ״לילה טוב נואל״.
גיחכתי בשקט והתקדמתי במהירות לחדרי לפני שאתחרט.
נשענתי על הדלת והנחתי את ידיי על שפתיי, הן עוד עיקצצו מהתחושה של שון עליהן.
השפלתי את ראשי וחייכתי, החיוך שלי נמחק במהירות שעיניי קלטו את הדובי הזרוק ברצפה.
מה עשיתי?

—————————
אשמח שתצביעו ותגיבו, שבת שלום❤️❤️❤️