לשחק עם שון קלי

בן אדם זר - פרק 42

דממה נשמעה בבית מלבד הקול המזהיר שצועק במוחי, למה לעזאזל סופיה התכוונה כשאמרה בפעם האחרונה?
ולמה אף אחד מהם לא עונה?
תסריטים גרועים רצו במוחי והתפללתי שאף אחד מהם לא יהיה תואם למציאות.
״אמא..״ שון הזהיר אותה.
סופיה הביטה בי ובלעה את רוקה, היא הינהנה בהסכמה על ההוראה ששלח לה בלי מילים ״תחשוב על זה שון, אני לא רוצה שתיפול לשם שוב״.
״הבנתי אותך אפשר לדבר על משהו אחר?״ הוא נאנק במושבו וקירב את הכיסא שלי אליו.
״מה קרה בפעם האחרונה?״ קולי רעד וניסיתי להתעלם מדפיקות הלב החזקות שלי.
שון חייך אליי חיוך מזוייף שלא יכל לעבוד עליי ״לא קרה כלום בייב, את מוכנה לספר לאמא שלי על ההפתעה שאת ובן מתכננים לסרט?״.
״הפתעה?״ סופיה נלחצה לעזרתו.
״היא ובן כבר כמה שבועות מתכננים משהו לסרט ואף אחד לא מוכן לספר מה זה עד היום של הקרנת הבכורה״ ידו נחה על היד שלי שכרגע הייתה קפואה.
אני ובן מתכננים הפתעה קטנה ליום של הקרנת הבכורה, זה דרש ממני להפתח יותר ולצאת מאיזור הנוחות שלי אבל יש לי תחושה טובה לגביי זה.
עם כמה שרציתי לשכוח מהערה של סופיה לא יכולתי להתעלם ממנה, הייתי חייבת לדעת על מה מדובר.
״אתה מוכן לענות על מה ששאלתי?״ חקרתי את פניו, שום סימן לתשובה לא הופיע.
את פרצופו היפה תפס עכשיו זעף והוא השיב לי בקול קר שהרעיד אותי ״את יכולה לשחרר? אמרתי לך שלא קרה כלום״.
אז ככה הוא רוצה לשחק? כנראה הוא שכח שגם אני שחקנית.
״אוקיי״ אמרתי והוצאתי את כף ידי מהאחיזה שלו.
סופיה הביטה בשון חסרת אונים, כאילו מתחבטת בינה לבין עצמה אם לספר לי מה היה אך מבט מקפיא מבנה השתיק אותה.
״אני עולה לחדר של היילי״ הרחקתי את הכיסא מהשולחן לפני ששון הספיק לתפוס אותי.
״נואל-״ הוא החל לומר אך כבר עליתי במהירות במדרגות.

עוד שעה שבה שיחקתי עם היילי הקטנטונת בכל משחק אפשרי שקיים בחדרה חלפה, שון ניסה כמה פעמים לעלות ולנסות לדבר איתי אך סירבתי לשתף פעולה בכל פעם.
תקתוק קטן נשמע על הדלת וגרם לנו להפסיק להרכיב את הפאזל המטורף של אנה ואלזה ״וואו מה הולך כאן?״ שון העמיד פני מופתע מגודל הפאזל.
היילי מחאה כפיים בהתרגשות והצביעה על החלק שהרכיבה ״תראה שון! אני בניתי הכל לבד!״.
שון צחק והניף אותה באוויר גורם לה לצווח בהנאה ״אני לא מאמין, עשית את כל זה לגמרי לבד?״.
ידיה הזעירות עטפו את צווארו ״לא לגמרי לבד מצחיק אחד, נואל עזרה לי״ היא סובבה את ראשה וחייכה אליי.
״אני רק עזרתי טיפה בייבי את עשית את החלק העיקרי בעבודה״ אמרתי להיילי, חיוכה התרחב כל כך עד שאיים להתפוצץ.
שון הביט בי במבט שגרם לחזה שלי להתמלא בחום אך הסרתי את עיני ממנו.
״אנחנו צריכים ללכת קטנה״ שון אמר ונישק את לחיה של אחותו.
קמתי על רגליי, מסדרת את השמלה שעלתה חזרה למקומה. עמדתי על קצות אצבעותיי בשביל לנשק גם את הלחיים הרכות של היילי.
ידיה הקטנות הקיפו את צווארי והיא חיבקה אותי חזק ״היה ממש כיף נואל, אני אוהבת אותך״ היא אמרה בקול התינוקי שלה.
הלב. שלי. מתפוצץ.
מצמצתי במהירות לסלק את ההתרגשות מעיניי, השבתי לה חיבוק מחמם משלי ״אני אוהבת אותך גם קטנה״.
אחרי אין ספור חיבוקים ונשיקות מהיילי וסופיה והבטחות שנחזור בקרוב נסענו בחזרה אל האחוזה.