לשחק עם שון קלי

הכל בשבילך - פרק 13

״את קפואה לגמרי״ שון לחש כשנכנסנו לתוך הבית, הוא הניח את ידו מתחת לרגליים שלי ובתנופה נשא אותי בין זרועותיו.
הוא התקדם לכיוון החדר שלו והושיב אותי ליד הכיור, הוא יצא לרגע מחדר האמבטיה וחזר עם סוודר גדול ומחמם.
בדממה הוא הלביש אותי בסוודר שלו ותוך רגע הריח שלו עטף אותי.
אני חושבת שאני לא ארצה להוריד אותו לעולם.
הוא בחן את כף רגלי המדממת בזהירות והוציא את הערכה לעזרה ראשונה שלא מזמן השתמשתי בה כדי לחטא את פרקי ידיו, ״יש לך זכוכית בכף רגל אני חייב להוציא אותה״ עיניו עברו על פניי הדומעות.
״אוקיי״ לחשתי ונשכתי את שפתיי בהיסוס כשהוא התקרב אל הזכוכית עם פינצטה קטנה.
שון הבחין במבטי הלחוץ ונעמד חזרה על רגליו. אגודלו ניגבה את הדמעות מלחיי ״אני ממש אשתדל לא להכאיב לך, את בסדר עכשיו״.
הנהנתי עם ראשי אליו ושפתיו רפרפו על מצחי.
בחיים לא ראיתי את שון כל כך עדין , הוא הוציא את הזכוכית בכזאת זהירות שאפילו לא הרגשתי בזה.
הוא לקח צמר גפן וניגב את שאריות הדם היבשות ועטף את כף רגלי שלא תדמם.
בלי שום התראה הוא הרים אותי שוב והשכיב אותי במיטה שלו, מכסה את גופי בשמיכה כדי שאתחמם.

״את יכולה לספר לי מה קרה?״ הוא אמר כששכב לצידי.
״אני פשוט טיפשה״ לא הצלחתי לשלוט בבכי שיצא ממני, הרגשתי שאני חייבת לפרוק את הכל.
שון משך אותי אליו מחבק אותי חזק כשהוא מעביר את ידו בשערי ברכות ״את לא טיפשה, אבל את חייבת להגיד לי מה קרה את מדאיגה אותי״.
משכתי באפי ומחיתי את דמעותיי עם הסוודר שלו ״דניאל הוא.. הוא לא מה שחשבתי״ מלמלתי והבכי שלי התחזק.
ידיו של שון קירבו אותי אליו אפילו יותר קרוב ומבטו הפך לנוקשה בשנייה.
״מה הוא עשה לך?״ לסתו התקשחה.
״זה באמת לא משנה שון..״ ניסיתי להתחמק מעיניו שעקבו אחריי בריכוז.
ידו החזיקה בסנטרי כך שלא הייתה לי ברירה והייתי חייבת להסתכל עליו, ״נואל תספרי לי עכשיו״.
נאנחתי והשפלתי את מבטי לחזה שלו ״כל הדייט הזה היה גרוע והוא רק החמיר בסופו שדניאל ניסה לנשק אותי בכוח ולא שחרר אותי״.
״בן זונה״ קולו של שון נשמע מאיים וידיו התאגרפו, ״איך חזרת לכאן?״.
״לא רציתי לחזור לבר אחרי זה, אז הלכתי ברגל לכיוון הבית ונחתכתי מהזכוכית בדרך״.
מבטו התרכך שהבחין בגוש הדמעות שנוצר שוב בעיניי ״הוא ישלם על זה את יכולה להיות רגועה, אף אחד לא יפגע בך יותר״.
״שון אני בסדר באמת, אני לא רוצה שתריב איתו בגללי״ התחננתי אליו.
הוא הניד בראשו ונשק ללחיי ״זה לא נתון לויכוח״.
״שון..״
״נואל את כבר אמורה לדעת שאי אפשר להתווכח איתי, לא?״ הוא קטע אותי מלנסות לשכנע אותו שירד מזה.
נאנחתי והשענתי את ראשי בשקע בין צווארו ״אתה הולך להגיד לי אמרתי לך?״ לחשתי.
״לא. אני מצטער שלא הייתי שם לפני, הייתי צריך להכריח אותך לא לצאת איתו״ קולו נשמע מרוחק.
הרמתי את מבטי אליו ״לא יכלת לעשות כלום. אתה כבר אמור לדעת שאי אפשר להכריח אותי לעשות שום דבר, לא?״.
הוא ציחקק והעביר את ידו על הלחי שלי בליטוף ״את יודעת שאני ארחיק את כל מי שינסה לפגוע בך, נכון?״.
״אז אולי תנסה להרחיק את עצמך״ חייכתי אליו חיוך קטן.
״לא התכוונתי לפגוע בך. זה פשוט חירפן אותי שראיתי שהוא נישק אותך, את לא מגיעה לו״ עיניו הירוקות אמרו אמת.
״אתה חייב לשלוט בעצבים שלך, אני שונאת שאתה מרחיק את עצמך והופך להיות מגעיל״.
אנחה יצאה מגופו ״תאמיני לי שאני מנסה בכל יום ויום״.
״תודה על הכל שון, זה לא מובן מאליו״ מלמלתי כשהרגשתי את עיניי נעצמות והתחפרתי בתוך חזהו.
הוא הצמיד את שפתיו לקודקדי ונשם לתוך שערי, ״אני אעשה הכל בשבילך״ שמעתי את קולו מרחוק כשנפלתי לתוך שינה עמוקה.