לשחק עם שון קלי

מי אמר שהרומנטיקה מתה? - פרק 36

שפתיו המתוקות נעו בתיאום מושלם עם שפתיי, אנחת הקלה נפלטה מפיו וביד אחת הוא חפן את הלחי שלי קרוב אליו.
שיניו נשכו את השפה התחתונה שלי וגרמו לי להאנח בעצמי ולפשק את פי, בתוך שנייה לשונו חדרה אליי ונלחמנו על שליטה בנשיקה.
לפני ששמתי לב מצאתי את עצמי שוכבת על הגב כששון גוהר מעליי ומחזיק את גופו בכדי לא להכביד על גופי הקטן ממנו.
ניתקתי את עצמי משפתיו לא לפני שנשקתי עליהן מספר נשיקות קטנטנות.
עיניו בחנו אותי בחשכת החדר וידו ליטפה בעדינות את הלחי הסמוקה שלי, דעתי כמעט הוסחה מהמטרה שלשמה הגעתי לחדר שלו.
הברשתי את שיערו הפרוע לאחור ועירסלתי את תווי פניו המושלמים בין כפות ידיי, ״אנחנו צריכים לדבר״ אמרתי.
שון פלט נשיפה ארוכה והנהן בראשו ״נואל אנ-״, קטעתי את דבריו והנחתי את האצבע על שפתיו.
״אני יכולה להתחיל? ואחרי זה תגיד מה שתרצה״.
חיוך קטן בצבץ בזווית פיו ״תתחילי בייבי״.
״לפני שתגיד משהו שקשור לאבא שלך אני יודעת שהגזמתי. זה לא המקום שלי להתערב ביחסים בניכם, זאת בחירה אך ורק שלך אם להיות בקשר איתו או לא. אבל תנסה להבין גם את המקום שלי״ הסתכלתי על עיניו מוודא שהוא מקשיב לי, הנהון מהיר ממנו אישר לי את זה.
״אתה פגעת בו כל כך אתמול, אני אפילו לא חושבת שהבנת עד כמה. בריידן נשבר מול העיניים שלך ובמקום לעצור רק המשכת והחמרת את המצב״ פיו נפתח וכבר ידעתי מה הוא הולך להגיד לי, לכן שמתי שוב את האצבע שלי על שפתיו ״אני יודעת שגם אתה נפגעת ממנו ואני שונאת אותו על כל הגהינום שהוא העביר אותך, אני בצד שלך. אבל לא יכולתי לשתוק בזמן שאתה רומס את אבא שלך והוא לא מגיב, זה הכאיב לי״.
עיניו הירוקות התרככו וכל הזעם נשטף מהן, ליטפתי את הלחי שלו ונשקתי עליה לפני שהמשכתי לדבר ״אני מצטערת שחשבת לרגע שאני לא תומכת בך ובהחלטות שלך זאת לא הייתה הכוונה, הייתי צריכה לדבר איתך לפני שהסכמתי שנבוא לארוחת חג״.
״אני אוהבת אותך כל כך עד שזה כואב לי, אני שונאת שאתה מתעלם ממני ושאתה מדבר אליי כמו אדיוט כשאתה כועס. פגעת בי מאוד״ קולי כמעט נשבר ונשכתי את פנים הלחי שלי בכדי לא לבכות.
״בייבי״ שון לחש בשקט אבל במלא רגש, הוא אחז במותניי ובתנופה מהירה השכיב אותי בחזרה עליו.
ידיו התהדקו סביבי בלפיתה חזקה שכמעט כאבה אבל למען האמת, כל מה שרציתי היה שהוא יחזיק אותי קרוב אליו.
הוא נשק למצחי ונשם עמוק בתוך צווארי, ״אני לא התכוונתי לכל מילה מזויינת שאמרתי. עשיתי את זה כדי לפגוע בך כי פחדתי״.
״פחדת?״ גבותיי התכווצו.
״פחדתי שראית עד כמה אני הפכתי לדפוק בגלל אבא שלי, פחדתי שאחרי שפגשת אותו את לא תביני אותי יותר ותצודדי בו. ברגע שהסכמת שנלך לארוחת חג כבר ראיתי שחור, לא הייתי שם וחשבתי שפעלתי מתוך מגננה אבל במקום זה פגעתי בך״.
עיניי התמלאו בדמעות ומצמצתי במהירות כדי לסלק אותן, אני לא מופתעת שהוא לא התכוון למה שאמר. למרות שאפילו שהוא לא התכוון זה עדיין פגע בי, אבל שהוא עשה את זה כי הוא חשב שאני לא אבין אותו? זה כאב לי אפילו יותר כי אחרי כל מה שעברנו זאת אמורה להיות הדאגה האחרונה שלו.
כנראה שהוא לא בוטח בי כפי שאני בוטחת בו.