לשחק עם שון קלי

עסק מזדיין - פרק 34

בריידן קלי דמה כמו שתי טיפות מים לבן שלו.
שיערו מעט יותר כהה משל שון אך הוא משוך לאחור בדיוק כפי שבנו מעצב את שיערו.
אפילו מבחינת גובה הם די זהים, אך שון עוקף אותו לפחות בכמה סנטימטרים מכובדים.
והכי הזוי שעיניו זהות לחלוטין לעיניו של שון. ירוק מהפנט, מסוג העיניים שאת יכולה להתבונן בהן שעות על גביי שעות וזה לא יספיק.
הוא בהחלט נראה טוב והצלחתי להבין מדוע סופיה אהבה אותו.
קשה היה לי שלא להתמלא בכעס כלפיי אותו גבר שהחריב כל שבריר של אמונה באהבה שנותרה בבנו, צמרמורת לא נעימה חלפה בגבי כשנזכרתי בבגידותיו.
אך עכשיו שהבטתי בו יושב בספה בסלון של האחוזה הוא כבר לא נראה דומה בכלל לתיאורים של שון.
״את בטח נואל נכון?״ בריידן חייך אליי חיוך חושף שיניים. פאק אפילו החיוך שלהם כמעט זהה.
נשארתי לעמוד לצד הספה כשזרועותיי משולבות על החזה שלי, ״כן זאת אני״.
״שמעתי עלייך הרבה, אמנם לא הרבה משון כיוון שהוא לא פטפטן גדול אבל בהחלט קראתי את כל הכתבות עליכם בתקופה האחרונה. אני שמח שאת חלק מהחיים שלו, הוא נראה מאושר יותר ממה שראיתי אותו בכל חיי״.
בריידן הביט בי בהערכה והלב שלי זינק במקומו, מפתיע אותי ששון סיפר לו עלינו. אפילו אם זה ממש מעט, לא ציפיתי לכך. נזכרתי בלילה ההוא לפני כמה חודשים שחיטאתי את פרקי ידיו של שון אחרי ששבר את הארון בבית של בריידן בגלל ההודעה ששלח לאימו, יכול להיות שהוא באמת השתנה?
״אני גם שמחה שהוא חלק מהחיים שלי, הוא מדהים״ פי התעקל בחיוך לא רצוני כשחשבתי על שון.
״הוא באמת גבר מדהים ובכלל שחקן מצויין, עוד מהסרט הראשון ששיחק ידעתי שמצפה לו עתיד מזהיר. הוא משאיר אבק לכל השחקנים בהוליווד״ עיניו נצצו בהערצה שדיבר על בנו.
הדרך שבה חיוכו גדל ועיניו הירוקות זרחו כמו שני כוכבים זעירים בכל פעם שהזכיר את שון גרמו לי לתהות האם הוא שם לב בכלל כמה הוא אוהב אותו.
לא הייתי בטוחה בכלל בתשובה.

״את חושבת שאולי תוכלו להגיע שניכם לארוחת חג אצלי? אני יודע שסביר להניח ששון יסרב אבל אם תוכלי לנסות לדבר איתו זה יהיה ממש נהדר. אני גם אכין את העוף המתוק שהוא כל כך אוהב, ואם יש מאכל שאת אוהבת תגידי לי ואכין גם. זה חשוב לי״ הוא הסיט את שיערו לאחור והתקווה בעיניו הוזיזה לי משהו קטן בלב.
אני אשקר אם אני אגיד שזה לא כאב לי.
נראה שהוא מאוד משתדל בשביל בנו אך ממה שמעתי הוא לא מעוניין בקשר איתו.
לרגע חלפה בי המחשבה שהייתי מקווה שגם אבא שלי היה נלחם עליי בצורה שאביו נלחם עליו.
פתחתי את פי בכדי לענות לו בדיוק כשהדלת הראשית נפתחה.
הראשון שנכנס היה סקוטר שלא ראה את אביו של שון והמשיך בדרכו אל חדרו תוך כדי שהוא צועק לי שלום.
השני שנכנס היה שון. הוא סגר אחריו את הדלת והתקרב אליי בחיוך גדול שנמחק תוך שנייה כשהבחין באביו יושב בספה.

״מה אתה עושה פה?״ קולו נשמע ארסי.
בריידן נעמד על רגליו לצידי ונראה לפתע חסר ביטחון, ״אתה לא ענית לטלפונים ודאגתי לך. רציתי לוודא שהכל בסדר״.
הוא הרים מעט את ידיו כנראה בניסיון לחבק את שון אך כשראה שהוא לא זז ממקומו הוא החזיר אותן חזרה לצד גופו.
״כמו שאתה רואה הכל בסדר, אתה יכול ללכת עכשיו״ הוא ענה בעוקצנות.
״שון״ הפצרתי בו, פיו של אביו נשמט וראו בבירור שהוא נפגע ממנו.
בריידן כיחכח בגרונו בניסיון להתעלם מהמבוכה ״תשמע בן, אני אשמח.. זאת אומרת קיוותי אם אתה.. אתה ונואל כמובן תוכלו להגיע לארוחת חג אצלי?״ הוא שאל בזהירות.
שון התפרץ בצחוק מזלזל והמבט על פניו של בריידן שבר את ליבי לרסיסים. זה היה אכזרי.
פניתי להסתכל על שון בכעס מה שגרם לו להפסיק לצחוק, הוא משך בכתפיו כאילו שזה לא מזיז לו ״לא, אנחנו נהיה עסוקים״.
גוש דמעות נוצר בעיניו של בריידן והוא מצמץ במהירות בכדי להפטר מהם.
למה שון כזה אכזרי אליו? אני יכולה להבין אותו לפי הסיפורים שסיפר לי על התנהגותו בעבר, אבל הגבר שעומד היום מולי שונה לגמרי מכל התיאורים האלו.
אי אפשר שלא לשים לב עד כמה הוא משתדל למען שון ומתחנן ליחס ממנו, לא יכולתי להמשיך לתת לשון לרמוס אותו. זה היה חזק ממני.
״אני דווקא חושבת שנוכל להגיע״ אמרתי ושני הפרצופים שדומים בצורה קיצונית הביטו בי בהפתעה.
״מה זאת או-״ שון החל להגיד בכעס אך קטעתי אותו, ״האמת בריידן שאנחנו נשמח להגיע לארוחת חג אצלך. תעדכן אותנו לגבי השעות ונהיה שם״ אחזתי חזק בכף ידו של שון בתקווה שישתוק.
תוך שניות מבטו של בריידן השתנה ב 180 מעלות, עיניו חזרו לזרוח יחד עם חיוכו הרחב. הוא התרגש מההסכמה שלי, ״זה יהיה מצויין! אני אעדכן את שון בשעות, אני אשמח לראות אתכם״ הוא התקרב אליי ולחץ את ידי, ״אני לא רוצה להפריע לכם יותר אני אלך. נואל שמחתי להכיר לך״.
לחצתי את ידו ביד הפנויה שלי שלא החזיקה את שון שעמד כמו פסל זועף לצידי.
אביו שוב הרים מעט את ידו מול שון אך החזיר אותה לכיסו והנהן בחיוך זעיר אליו.

״מה את חושבת שאת עושה?״ שון משך בגסות את ידו ממני בשנייה שהדלת הראשית נסגרה.
הסתכלתי עליו המומה ופגועה ״אתה לא רואה כמה שהוא משתדל עבורך? לא היית צריך להתייחס אליו בזלזול כזה! הוא נפגע ממך מאוד״.
״נפגע ממני? ומה איתי? אני לא נפגעתי ממנו?!״ הוריד בצווארו עמד להתפוצץ.
״אני מבינה אותך אבל תנסה להבין אותו, הוא הגיע עד לכאן בשביל לוודא שהכל בסדר איתך כי לא ענית לטלפונים. המינימום מהצד שלך הוא להתייחס אליו בכבוד״.
מצחו התקמט והופיעו עליו קמטים, יכולתי לאמוד עד כמה הוא רותח עליי לפי כמות הקמטים שהיו לו ״אם היית מבינה אותי לא היית מתערבת ומאפשרת לי לנפנף אותו!״
״שון הוא אבא שלך, זה לא בס-״
״לא בסדר? אני אגיד לך מה לא בסדר. זה לא בסדר שאת מתערבת בפאקינג עניין מזויין שלא שייך לך וזה למה? כי את חייבת לדחוף את האף שלך לכל מקום ולהיות בשליטה על כל דבר בחיים הדפוקים שלי״ נשימותיו נשמעו כבדות ועיניו נטפו בארס.
המבט שלו עכשיו הזכיר לי את התקופה שבה רק התחלתי להכיר אותו.

השפה התחתונה שלי רעדה ולכדתי אותה בין שיני ״אל תדבר אליי ככה! אבא שלך עמד פה וחיסלת אותו בלי להניד עפעף, זה היה אכזרי. מה ציפית שאני אשתוק?״
״אולי באמת היית צריכה לשתוק, גם ככה את לא אומרת דברים חכמים״.
הוא מדבר ברצינות?
תחושת המחנק בגרוני התעצמה עכשיו פי מיליון, אך לא רציתי לבכות מולו בפעם המי יודע כמה.
״זהו? אתה חוזר להתנהג אליי ככה?״
עיניו מעט התרככו למשמע קולי הפגוע אך הוא לא הראה שום סימני חרטה.
״ולהזכירך שדיברת על אבא שלי לא אמרתי לך שום דבר בסגנון ׳לא להתערב בעסק שלא שלך׳ חשבתי שעברנו את השלב שאתה מתייחס אליי כמו אדיוט״.
״אולי מהסיבה שאני לא אמרתי לאבא שלך בוא נאכל פאקינג ארוחת חג ביחד! איך את משווה בכלל?!״ ראשו התנוסס מעל ראשי באיום עד שנשענתי אחורה בשביל להסתכל לתוך עיניו הקודחות.
״הוא נראה כל כך עצוב! זה היה דוחה מצידך! וזאת בסך הכל ארוחת חג, תחשוב כמה שזה ישמח אותו. הוא מנסה לחדש את הקשר בניכם ולהראות לך שהוא השתנה לטובה, למה אתה כל כך קשה?״.
חזהו עלה וירד במהירות והוא נראה אבוד בתוך כל מחשבותיו.
הוא לקח צעד אחורה והסיט את שיערו לאחור, בדיוק כפי שאביו עשה כמה דקות קודם לכן.
לרגע לא שכחתי את מה שאביו עולל לו בעבר אבל שון בעצמו אמר לי לתת הזדמנות לאבא שלי למרות שפגע בי במשך שנים והתעלם ממני, אז למה שהוא לא יתן לאביו הזדמנות?
בריידן העריץ את שון ואת כל מה שהוא עושה, לא היה בכך צל של ספק.
אם הוא חושב שאני צריכה לחזור לקשר עם אבא שלי הוא בהחלט צריך לנסות גם הוא.
תפסתי את כף ידו ושיחררתי אותה מהאגרוף שלו ״שון אתה צריך לתת לו הזדמנות, הוא אבא שלך בסופו של דבר. מה כבר יקרה אם תנסה?״.
עיניו חזרו ברגע להיות שוב אפלות והוא העיף אותי ממנו, ״אל תדברי על אבא שלי, או על הקשר בנינו. זה לא העסק המזדיין שלך!״.

ואלו היו מילותיו האחרונות של שון עד ששמעתי את דלת החדר שלו נטרקת בעוצמה שיכלה להרעיד את כל הפאקינג אחוזה הזאת.
עוצמה שהרעידה כל תא בלב שלי.

———————————————————————
בובות קטנות שלי!
הגענו ל 10k 😱 ! זכיתי בקוראות הכי מושלמות בעולם!
תודה לכולן, אתן מחזקות אותי בטירוף💕
אשמח לשמוע את דעתכן🙌🏻
אוהבת עד הירח ובחזרה ✨💖🌜