פרק 18 - לבזבז את הזמן

349 24 0
                                    

-נקודת המבט של קלרה-

"את מתרגשת לקראת התחרות?" טליה אומרת בזמן שאנחנו הולכות במסדרון.

"ברור" אני אומרת. "יש לי את זה בתיק."

טליה מצחקקת ואנחנו נכנסות לקפיטריה. "ברור שיש לך. קלרה סטיילס היא לא רק דוגמנית אלא גם שחיינית נהדרת."

האמת שהיא צודקת. אנחנו מתיישבות השולחן עם ריקר, אהרון, כריסטי וליה.

"מתי התחרות שחייה שלך?" אהרון שואל.

"ארבע" אני עונה. "אתה בא?"

"כולנו באים" כריסטי אומרת. "אם את מנצחת את עולה לתחרות העולמית. ברור שנבוא."

"גם אמא ואבא באים" ליה אומרת.

אני מחייכת. למרות שאני לא אודה בזה אני ממש שמחה שאמא ואבא באים לתחרויות שלי. אבא מאד עסוק אבל תמיד יש לו זמן בשבילנו.

_______________________________________

אני יוצאת מהבריכה והקהל מריע. לא רק שברתי את השיא שלי אלא גם ניצחתי.

אני מורידה את הכובע שלבשתי ונאנחת כשהשיער שלי משתחרר.

אני מחבקת את החברות לקבוצה והמאמנת ורואה שהחברים והמשפחה באים אליי. עכשיו רוב האנשים פה כבר רגילים שהארי סטיילס לפעמים בא לבית הספר אבל הם עדיין בוהים בו.

ליה מחבקת אותי. "זה היה מדהים. שברת את השיא שלך. את מדהימה" היא אומרת.

"תודה לי" אני אומרת.

"אני ממש גאה בך" אמא מחבקת אותי. "את כוכבת."

"זה היה מדהים" אבא אומר. "אני גאה בך."

אחרי שכולם מברכים אותי אני הולכת להתקלח ולהחליף בגדים. בדרך אני רואה את וין ואני מופתעת כי אף פעם לא ראיתי אותו פה.

וין מחייך אליי ואז נעלם.

אחרי שאני מתגלית ומחליפה בגדים אני הולכת להורים והחברים שלי.

"אני ואמא הולכים" אבא אומר. "תהנו בארוחה שלכם."

"אתם באים לארוחה?" אני שואלת את ליה והחברים. למרות שזאת הייתה ארוחה לחברי קבוצת השחייה ליה, ריקר וטליה תמיד הצטרפו.

"ברור" הם אומרים.

אני נוסעת עם ליה וטליה וריקר נוסעים ביחד.

"אז" ליה אומרת בזמן שאנחנו נוסעות. "ראית שוין היה שם?"

"ואת?" אני שואלת.

"ברור" היא עונה. "הוא עובד אותך."

"נחמד מצידו" אני אומרת.

"אף פעם לא ראיתי אותו בתחרויות" היא אומרת. "מעניין מה גרם לו לבוא הפעם."

"מה את מנסה להגיד ליה?" אני שואלת.

"אני חושבת שוין נדלק עלייך" היא אומרת.

אני בשוק. "מה ליה?" אני שואלת. "מאיפה הבאת את זה?"

"אני סתם מרגישה" הוא אומרת.

"את מעצבנת ליה" אני אומרת ומחנה ליד המסעדה.

"אני יודעת" ליה אומרת ואנחנו נכנסות למסעדה.

רועש במסעדה ואנחנו מתיישבות ליד השאר. "את מסריחה מכלור" ליה אומרת.

"זה ברור" טליה אומרת.

אנחנו מזמינים ואני הולכת לדבר עם שאר השחיינים בשולחן שלהם. כשאני חוזרת אני שומעת את ליה אומרת "הקראש של קלרה היה בתחרות היום."

מה לעזאזל היא אומרת? "מה?" אני שואלת.

"וין" ליה אומרת. "ממש ברור שהוא אוהב אותך."

"על מה את מדברת? את שיכורה?" אני אומרת.

"וין אוהב את קלרה, תאמינו לי" היא אומרת לריקר ולטליה. "זה ממש חמוד. קלרה רק צריכה להתנהג אליו יותר טוב."

"אין לך מושג על מה את מדברת" אני אומרת.

"מתי יהיה לך חבר?" טליה שואלת.

"מי אמר שיהיה לי חבר?" אני שואלת.

"נו באמת" היא אומרת. מתישהו תרצי חבר. כל בחורה רוצה."

"אני לא" אני אומרת.

"אז את אף פעם לא רוצה להתאהב?" היא שואלת. "את לא רוצה בחור שיגרום לך להרגיש מיוחדת ושיאהב אותך?"

"תקשיבו לי" אני אומרת. "אהבה זה כמו לשתות בירה. כשיש לך יותר מידיי מזה אתה מתנהג כמו מפגר. ואני לא רוצה שזה יקרה לי."

האוכל שלנו מגיע ואנחנו אוכלים. אף אחד כבר לא מדבר על הנושא.

אהבה זה בזבוז זמן. או שאתה נשאר עם הבן אדם לנצח או שנשבר לך הלב. אני לא מדברת מניסיון אבל לדעתי קשה מידיי להתמודד עם שברון לב.

אני לא מתכוונת להתאהב והבחור עם העיניים הכחולות והשיער השחור לא ישנה את דעתי.

Double Take ( Boundעונה שנייה ל)- מתורגםWhere stories live. Discover now