-נקודת המבט של קלרה-
מ: התאומה שלי
וין יגיע בקרוב אז תני לו להיכנס. אני עוד מעט אבוא.
אני לבד בבית בגלל הריתוק שלי ואני לומדת למבחן במתמטיקה. למזלי אמא שלי החזירה לי את הפלאפון כשהיא ראתה שאני באמת לומדת. היום זה היום האחרון לריתוק שלי.
תאמינו לי או לא בימים האחרונים למדתי ממש ברצינות. אני מקווה שאני מוכיחה שאני יותר מסתם דוגמנית.
אני אוהבת לבלות אבל נמאס לי מהביקורת שאני מקבלת בגלל זה. אני לא יודעת איך אבא והלהקה שלו שרדו כשכולם הסתכלו על כל דבר שהם עושים.
בזמן שאני פותרת עוד תרגיל במתמטיקה יש צלצול בדלת. אני הולכת לדלת. קר אז אני לבושה בטרנינג ובסוודר. אני לא נראית כמו הדוגמנית בפוסטרים אבל גם לא אכפת לי.
אני פותחת את הדלת ופוגשת את וין שנראה קצת בפאניקה. "מה קרה לך?" אני שואלת.
"יש הרבה אנשים מחוץ לבית שלך. הם השתגעו כשהגעתי" הוא אומר.
"אתה בסדר?" אני שואלת כשהוא נכנס ואני סוגרת את הדלת.
"כן השומר שלכם נתן לי להיכנס די מהר" הוא אומר.
"ליה תגיע עוד מעט" אני אומרת. "אתה שוב מלמד אותה?"
"לא, יש לנו דו"ח במדעים שאנחנו צריכים לסיים" הוא אומר. "איך הריתוק?"
"מדהים" אני אומרת בציניות. "עשיתי מלא דברים של בית ספר."
"זה טוב לא?" הוא שואל. "לסיים הכל ולשכוח מזה."
"נכון" אני מחייכת.
אנחנו משתתקים ווין מתחיל להוציא דפים מהתיק שלו. אני נזכרת בכמה שאלות במתמטיקה שלא הבנתי ואני מתלבטת אם לבקש ממנו עזרה.
אני שונאת לבקש עזרה אבל אני גם לא רוצה להיכשל.
"אתה טוב במתמטיקה?" אני שואלת.
"כן למה?" הוא אומר.
"יש משהו שאני לא מבינה. אתה יכול לעזור לי?" אני שואלת.
"כן בטח אני אעזור לך" הוא אומר.
"אני יביא את הדברים" אני אומרת והולכת לחדר שלי.
אני לוקחת את הספר שאני צריכה וחוזרת לוין.
"אוקיי" אני מתיישבת לידו ופותחת את הספר בעמוד שלא הבנתי. "תלמד אותי."
"אוקיי, יש לי דרך שבה תוכלי לזכור את זה" הוא אומר.
הוא מראה לי שיטות כדי לפתור את התרגילים בקלות.
"אז זה שלילי?" אני שואלת כדי לוודא שהבנתי.
"כן, רואה שהבנת?" הוא מחייך.
אני מחייכת אליו בחזרה. אני שמה לב שאנחנו יושבים ממש קרוב אחד לשני.
אני מבינה שזה הכי קרוב שהייתי לוין. אני רואה את הכחול בעיניים שלו, את הצלקת הקטנה במצח שלו ואת החור שיש לו באוזן שאומר לי שפעם היה לו עגיל.
"אתה מורה לא רע וויני" אני אומרת. "לא סתם ליה רצתה שתלמד אותה."
"אני שמח לעזור" הוא מחייך.
אני מתחילה לאסוף את הדפים אבל וין תופס לי את היד.
"זה כואב?" הוא שואל. הוא מלטף את היד הפצועה שלי שפגעה באף של בת'.
"לא ממש" אני אומרת. "אני יותר קשוחה ממה שאני נראית."
"תאמיני לי את נראית די קשוחה" הוא אומר.
"באמת?" אני אומרת. "אני קשוחה או מפחידה?"
"שניהם" הוא מחייך.
"אה" אני אומרת.
"לא בצורה רעה" הוא אומר ומסמיק. "אנשים לא ירצו לריב איתך. מתוך כבוד כמובן..."
"אף אחד אף פעם לא אמר לי שמכבדים אותי" אני מחייכת.
"למה לא?" הוא אומר. "בנית לעצמך קריירה משלך. זה ממש מכובד."
"אתה בטוח לא קורא עיתונים" אני אומרת.
"למה לי?" הוא שואל. "הם גם ככה מפיצים שמועות. אני לא צריך לקרוא עלייך משהו שמישהו זר כתב כשאני יכול פשוט לשאול אותך."
"מי אמר לך שאני לא אשקר לך?" אני אומרת.
"אני יודע שלא" הוא אומר. "שנינו יודעים שאת לא רוצה שעוד אנשים יחשבו עלייך דברים לא נכונים."
בדרך כלל אנשים חושבים עליו דברים רעים. אני ממש מופתעת ממה שהוא חושב עליי.
אני מנסה שלא יראו שאכפת לי מה חושבים עליי אבל וין הצליח לראות את זה.
לפני שאני מצליחה להגיב ליה מגיעה. "ליה הגיעה, נדבר אחר כך" וין אומר.
_______________________________________
"אז מה את יודעת עליו?"
"על מי?" ליה שואלת. היא שמה ספרים בלוקר אבל אני עסוקה במשהו אחר.
"וין" אני אומרת ומסתכלת עליו מדבר עם חברים.
"מה את רוצה לדעת?" היא מחייכת. "את מעוניינת בו?"
"אל תהיי מצחיקה" אני אומרת. "אם הייתי רוצה אותו כבר מזמן היינו שוכבים."
"וין הוא לא בחור כזה" היא אומרת. "וין חכם וכנה וחבר. אני אוהבת אותך אבל אני לא אתן לך להשתמש בו."
"ליה.." אני אומרת.
"פשוט תקשיבי" היא אומרת. "שכבת עם מלא בנים. אם את מעוניינת בוין איך הוא אמור לדעת שאת רוצה משהו אם הוא יראה אותך מסתובבת עם בחורים שונים כל הזמן?"
"הוא לא קורא עיתונים" אני אומרת.
"אני יודעת" היא אומרת. "מה שמוכיח שהוא אפילו בחור יותר טוב. לפני שאת מחליטה אם את מעוניינת בוין תוכיחי לעצמך שאת לא כמו שכתוב בעיתונים. וין ואני כבר יודעים את האמת, הגיע הזמן שגם את תדעי."
YOU ARE READING
Double Take ( Boundעונה שנייה ל)- מתורגם
Fanfiction"אהבה זה כמו לשתות בירה. ברגע שיש לך יותר מידי מזה אתה מתחיל להתנהג בטיפשות" - קלרה סטיילס. "אהבה היא הדבר היחיד בעולם שמכפר על הכאב וגורם לך להרגיש נפלא שוב" - ליה סטיילס. ליה אהבה את האהבה. היא אהבה את האהבה של ההורים שלה. איך הארי סטיילס המפורסם...
