-נקודת המבט של ליה-
עבר שבוע מאז שאמרתי לדילן שאני אוהבת אותו ומאז אני מתעלמת ממנו.
קשה לי להתעלם ממנו כי אני לא יכולה ללכת באמצע היום לעבודה. אז אני פשוט מסתתרת ממנו כמה שאפשר.
דילן ניסה כמה פעמים לדבר איתי. הוא שלח הודעות והתקשר אבל התעלמתי. הוא אפילו דיבר עם קלרה כדי שהיא תשכנע אותי לדבר איתו. קלרה לא הסכימה כי היא אמרה שהיא לא רוצה להתערב ביחסים שלנו.
אני הולכת לשירותים באמצע השיעור. בדרך חזרה אני רואה את דילן במסדרון. איך הוא תמיד איתי במסדרון כשאין שם אף אחד אחר?
אני ממשיכה ללכת ומתעלמת ממנו. "חכי ליה" הוא אומר.
אני מתלבטת אם לדבר איתו או לא אבל מחליטה שכן. "אז מה קורה?" אני שוברת את השקט בינינו. אני שונאת את השקט המביך הזה.
"אפשר לדבר? בבקשה?" הוא שואל.
"אוקיי" אני אומרת. התחמקתי ממנו כבר מספיק זמן.
"תלמידים שימו לב" המנהל אומר ברמקולים שיש בכל רחבי בית הספר. "אנחנו כרגע בתרגיל אז כולם נועלים את עצמם בכיתות."
אני מבינה שכל המורות סוגרות את הכיתות ולא מאפשרות לאף אחד להיכנס כשאני ודילן פה במסדרון.
"שיט" אני אומרת.
דילן לוקח את היד שלי לפני שאני יכולה להגיב ומוביל אותי לחדר של השרת. החדר קטן וחשוך ושאנחנו נכנסים אני מדליקה את האור. אמרו לנו שבתרגיל כזה אם אנחנו לא בכיתה צריך לנעול את עצמנו בחדר ולא לצאת עד שאומרים שהתרגיל נגמר.
"לפחות אנחנו עדיין יכולים לדבר" דילן אומר.
"כן" אני עונה.
אני מחכה שדילן ידבר כי כבר הבכתי את עצמי מספיק. אני מרגישה שעובר נצח עד שהוא סוף סוף מדבר.
"אני אוהב אותך."
מה לעזאזל?
זה ממש לא מה שציפיתי שהוא יגיד. המילים שלו עוברות לי בראש שוב ושוב. אני אוהב אותך, אני אוהב אותך, אני אוהב אותך.
"אתה אוהב...מה?" אני שואלת בבלבול. זה לא בדיוק מה שרציתי שהוא יגיד לי? והוא אומר לי את זה עכשיו?
"כן אני אוהב אותך" הוא אומר. "אני יודע שזה מאוחר מידי. אני יודע שהייתי צריך להגיד לך אז בחתונה כשכבר ידעתי מה אני מרגיש אבל פחדתי שאני יהרוס הכל ולא ידעתי מה הדבר הנכון לעשות."
"ידעת בחתונה?" אני שואלת. "אחרי שנפרדתי ממך כי אמרת שאתה לא מסוגל להיות במערכת יחסים? איך זה הגיוני דילן? מה הבנת שאתה אוהב אותי אחרי שאיבדת אותי?"
"אומרים שאתה לא יודע מה יש לך עד שאתה מאבד את זה" הוא אומר.
"לא, אתה ידעת מה יש לך. פשוט חשבת שלא תאבד אותי" אני אומרת.
"הכל השתנה ביום שפגשת את ריילי" הוא אומר. "ביום שפגשת אותה התחברתן ואני...צחקת ושיחקת איתה ופשוט ידעתי."
"ידעת מה?" אני שואלת.
"ידעתי שזהו. עדיין אהבתי לעצבן אותך אבל זה היה שונה. וכשהסכמת לצאת איתי אין לך מושג כמה שמח הייתי. אף פעם לא היו לי רגשות חזקים כאלה למישהי אז פחדתי. זה היה טיפשי מצידי להגיד שאני לא רוצה מערכת יחסים כי זה בדיוק מה שאני רוצה איתך. אני לא יודע למה אמרתי את מה שאמרתי ואני מצטער. החודש הזה שהתעלמת ממני היה סיוט בשבילי. וכשאמרת לי שאת אוהבת אותי הייתי צריך להגיד לך כבר אז שאני אוהב אותך" הוא אומר. "אני אוהב אותך ליה, בבקשה תאמיני לי."
דילן עומד ממש קרוב אליי. יש לי דמעות בעיניים בגלל התרגשות. הוא אמר בדיוק את מה שרציתי לשמוע ממנו.
"סליחה שהרסתי הכל נסיכה" הוא אומר. "לא רציתי לפגוע בך."
"אני יודעת" אני אומרת.
"את יכולה לסלוח לי?" הוא שואל.
"כבר סלחתי" אני עונה ומנשקת אותו. כל כך התגעגעתי לעשות את זה.
הוא מנשק בחזרה ושם ידיים על המותניים שלי בזמן שאני שמה ידיים על הצוואר שלו.
אנחנו לא שמים לב למנהל שמודיע שהתרגיל נגמר כי אנחנו מרוכזים אחד בשנייה. זאת הנשיקה הכי טובה שהייתה לי.
אחרי כמה דקות אנחנו מתנתקים כדי לנשום ומחייכים. " אני אוהבת אותך" אני אומרת.
"תודה באמת" דילן אומר ומנשק אותי.
![](https://img.wattpad.com/cover/128059938-288-k27084.jpg)
YOU ARE READING
Double Take ( Boundעונה שנייה ל)- מתורגם
Fanfiction"אהבה זה כמו לשתות בירה. ברגע שיש לך יותר מידי מזה אתה מתחיל להתנהג בטיפשות" - קלרה סטיילס. "אהבה היא הדבר היחיד בעולם שמכפר על הכאב וגורם לך להרגיש נפלא שוב" - ליה סטיילס. ליה אהבה את האהבה. היא אהבה את האהבה של ההורים שלה. איך הארי סטיילס המפורסם...