Double Take ( Boundעונה שנייה ל)- מתורגם

פרק 8 - הנסיכות של אבא

- נקודת המבט של ליה-

הדבר האחרון שרציתי לעשות היה להיתקע בלילה בבית ספר עם דילן טנר אבל זה בדיוק מה שקרה.

נראה שהסערה לא תיגמר בקרוב. המחשבה שאני תקועה פה והמשפחה שלי דואגת לי לא משמחת אותי.

אנחנו יושבים על הספה. שנינו לא רוצים בחברתו של האחר.

לא דיברנו מאז שצעקתי עליו כי הוא העליב אצ המשפחה והקריירה שלי. כשזה מגיע למשפחה שלי אני מוכנה להילחם בכל אחד. במקום לענות לי דילן שם אוזניות והקשיב למוזיקה בווליום מטורף כי אני מצליחה לשמוע כל מילה.

הורדתי נעליים כדי שיהיה לי יותר נוח. משעמם לי ואני מסתכלת על הגשם שמחוץ לחלון.

פתאום קול מסויים תופס את תשומת ליבי ואני מסמיקה כשאני מבינה שאני השמעתי את הקול, אני רעבה. אני מסתכלת על דילן ורואה שהוא לא שמע אותי. אני קמה ומשתמשת בפנס של הפלאפון כדי לדעת לאן ללכת.

אני יודעת שאני לא אמורה לחטט בחדר המורים אבל אני רעבה ולכודה פה.

אני מוצאת צ'יפס במגירה ולוקחת את השקית.

אני חוזרת לספה ופותחת את השקית. אני מתחילה לאכול ודילן מסתכל עליי. "איפה השגת את זה?" הוא שואל.

"במגירה" אני עונה.

"אני גם רוצה" הוא אומר.

"חבל שלא חולקים אוכל" אני אומרת.

"נו ליה באמת. תביאי לי קצת. אני פאקינג גווע" הוא אומר.

"קללות לא יובילו אותך לשום מקום" אני אומרת.

"ליה אפשר בבקשה קצת אוכל?" הוא שואל.

"אני אביא לך שלוש כי אמרת בבקשה" אני מחייכת ומביאה לו.

"תודה" הוא ממלמל ואוכל.

אנחנו ממשיכים לאכול הכל ביחד. הבנתי שאם אני רעבה אז דילן בטח הרבה יותר רעב כי הוא נער מתבגר. אני בן אדם נחמד אז חלקתי איתו.

"עוד כמה זמן אתה חושב שתימשך הסערה?" אני שואלת.

"אני מקווה שעד הבוקר" הוא אומר. "אני לא רוצה להיות פה יותר ממה שצריך. אני שונא את הבית ספר."

"בית ספר זה לא כזה רע" אני אומרת.

"ברור שתגידי את זה" הוא אומר.

"מה זה אמור להביע?" אני שואלת.

"כלום" הוא עונה. "את אחת מהאנשים שאוהבים להתעורר מוקדם בבוקר וללכת לבית ספר. זה די טיפשי האמת."

"סליחה באמת שאני רוצה ציונים טובים וללמוד באוניברסיטה טובה" אני אומרת. אני בדרך כלל לא מתעצבנת בקלות אבל דילן מוציא את זה ממני.