-נקודת המבט של ליה-
אף פעם לא ראיתי את דילן בוכה.
אבל הוא בכה מאושר מה שגרם לי לשמוח.
ריילי החלימה לגמרי. הטיפול החדש שהביאו לה ממש עזר ועשכיו היא בסדר.
כשקיבלתי את הבשורה מדילן הייתי באמע פגישת עבודה. אבל החלטתי לצאת משם ולנסוע לבית החולים.
כשנכנסתי לחדר שלה ראיתי את ריילי יושבת על המיטה, השיער שלה כבר צומח, ומחייכת.
"מוכנה ללכת הביתה?" אני שואלת. ריילי מהנהנת ומחייכת.
"ממש מוכנה" היא אומרת. "אני מתרגשת."
אני מחבקת אותה. "אני שמחה וגאה בך ריילי" אני אומרת. "ידעתי שתנצחי."
"תודה ליה" היא אומרת.
"איפה אמילי?" אני שואלת את דילן שגם נמצא בחדר.
"היא ואבא שלי מדברים עם הרופא" הוא אומר. "ואמא הלכה לשים קופסאות באוטו."
ריילי מתחילה לספר על הדברים שהיא רוצה לעשות עד שאמילי וההורים של דילן נכנסים.
"את בטח ממש שמחה" אני מחבקת את אמילי.
"אין לך מושג כמה" היא אומרת. "חיכיתי ליום הזה כל כך הרבה זמן."
אחר כך אמילי מוציאה את ריילי מבית החולים בכסא גלגלים. למרות שהיא החלימה מסרטן היא צריכה קצת זמן לנוח.
"אנחנו מתכננים ארוחת צהריים בבית שלי" דילן אומר. "רוצה להצטרף?"
"אתה בטוח? אני לא רוצה להפריע למשפחה שלך" אני אומרת.
"המשפחה שלי אוהבת אותך" הוא אומר. "כמעט כמו שאני אוהב אותך" אני מחייכת ומסכימה.
_______________________________________
-נקודת המבט של קלרה-
נמאס לי מהשמועות עליי ועל ליה בגלל ההפסקה שלנו. בזמן האחרון אני כבר לא כל כך הולכת למסיבות ומשתכרת אז השמעות הן רק שמועות.
אבל התקשורת לא רוצה להאמין שהפסקתי עם זה. אם השמעות היו רק על זה לא הייתי מתייחסת אבל עכשיו הם מדברים גם על מערכת היחסים שלי עם וין ועד כמה אני נאמנה לו. מנסים להפיץ שמועות שאני בוגדת בו.
"את יודעת" ליה אומרת. "יחסית למשיהי שאומרת שלא אכפת לה משמעות את נראית ממש מוטרדת."
"הפעם זה שונה" אני אומרת. "זה כולל את וין. אני לא רוצה שהוא יהיה חלק מזה. אני לא רוצה שיפיצו עליו שמועות."
"אני יודעת שזה רק שמועות" היא אומרת. "וגם וין, אין לך מה להוכיח."
אני יודעת שהיא צודקת אבל משהו בי פוחד שוין יאמין לשמועות.
"מותק ממה שאת מספרת הבחור הזה מאוהב בך לגמרי. שמועות לא יגרמו לו לשנות את דעתו" מעצבת השיער שלנו אומרת בזמן שהיא מסדרת את השיער שלנו.
"וין אפילו לא קורא רכילויות" ליה אומרת. "אז איך לך מה לדאוג. תנסי להירגע טוב?"
"תסתמי" אני אומרת.
אחרי כמה שעות אנחנו מסיימות את הצילומים שלנו וחוזרות הביתה. בדרך לחדר שלי אני רואה את אמא בחדר השינה שלהם עומדת עם שמלה כחולה ונעלי עקב.
"את נראית מדהים אמא" אני אומרת.
"תודה" היא אומרת. "אבא שלך רצה שנצא לדייט הערב אז אני מתכוננת."
אני מחייכת והולכת לחדר שלי.
"אנחנו יוצאים קלרה" אמא אומרת אחרי כמה דקות.
"תהנו, אל תעשו משהו שלא הייתי עושה" אני אומרת.
אמא צוחקת. "תשתקי" היא אומרת. "יום ארוך?"
אני מסתכלת על דלת החדר ורואה את וין. "מתי הגעת?" אני מחייכת.
"כשההורים שלך יצאו" הוא אומר ומתיישב לידי. הוא מנשק אותי ואני מחייכת. "היי."
"היי" אני מחייכת. "וכן היה לי יום ארוך. הרגשתי שהצילומים האלה לקחו מלא זמן."
"רוצה לראות סרט רומנטי ולהתכרבל?" הוא שואל.
אף פעם לא אהבתי סרטים רומנטיים וכרבולים אבל אם וין זה אחרת. אני אוהבת את זה.
"כן" אני אומרת ומנשקת אותו.
אז אנחנו מתכרבלים על מהיטה שלי וצופים בסרט. זה סוף מושלם יום הארוך הזה.
באמצע הסרט אני שוב מתחילה לחשוב על השמועות. אני לא שולטת בזה.
"מה קרה?" וין שואל.
"למה אתה חושב שמשהו קרה?" אני שואלת.
"אני רואה שעובר לך משהו בראש" הוא אומר. ,מה קרה קלרה?"
אנחנו עוצרים את הסרט ואני מתחילה לדבר. "זה השמועות המעצבנות האלה. ואני..." אני לא רוצה שהוא יבין אותי בצורה הלא נכונה.
"ואת מה?" הוא שואל.
"אני מפחדת עלינו" אני אומרת."אני יודעת שמה שאומרים לא נכון אבל אני מפחדת שאתה תחשוב שזה נכון."
"קלרה" הוא נאנח. "אני יודע מה אומרים.אני לא חי מתחת לסלע. ותאמיני לי שלא אכפת לי מה אומרים."
"אבל אין לך אפילו לרגע מחשבות שניות לגביי?" אני שואלת.
"לא בייב" הוא אומר. "אני סומך עלייך. כל עוד תגידי לי מה את מרגישה הכל יהיה בסדר."
וין צודק. אני אוהבת אות וסומכת עליו. הכל הולך להיות בסדר בינינו.
מה עוד אני יכולה לבקש?
YOU ARE READING
Double Take ( Boundעונה שנייה ל)- מתורגם
Fanfic"אהבה זה כמו לשתות בירה. ברגע שיש לך יותר מידי מזה אתה מתחיל להתנהג בטיפשות" - קלרה סטיילס. "אהבה היא הדבר היחיד בעולם שמכפר על הכאב וגורם לך להרגיש נפלא שוב" - ליה סטיילס. ליה אהבה את האהבה. היא אהבה את האהבה של ההורים שלה. איך הארי סטיילס המפורסם...
