Double Take ( Boundעונה שנייה ל)- מתורגם

פרק 24 - סליחה

-נקודת המבט של ליה-

מסיבת יום ההולדת שלנו בקושי התחילה וכבר כל בית הספר כאן. כמו שהובטח פרדי השאיל את הבית שלו וקלרה שילמה על די ג'יי, שתייה ואוכל.

וברור שגם אני באתי למסיבה למרות שאני לא מתה על הרעיון.

בחצר של פרדי יש בריכה וג'קוזי שכבר מלאים בבני נוער. ולכל אחד יש שתייה ביד.

אני רוצה בירה אבל אני לא רוצה להיכנס לבית שעמוס באנשים אז אני מוותרת.

אני מחפשת את קלרה ומבינה שאני לא מכירה 98% מהאנשים פה. קלרה הזמינה מלא אנשים כדי שתהיה מסיבה גדולה.

אני מבינה שאני לא אהנה מהמסיבה בלי אלכוהול אז אני נכנסת לבית.

אני נכנסת למטבח ורואה שם בחור גבוה עם טי שרט אפורה וג'ינס שותה בירה.

לא חשבתי שהוא יהיה פה.

אני הולכת למקרר ומעמידה פנים שלא ראיתי אותו. המקרר מפוצץ באלכוהול. אני לוקחת לעצמי משקה.

"את אפילו לא תגידי לי שלום?" דילן אומר.

"היי" אני אומרת ומסתובבת כדי לצאת מהמטבח.

"ברצינות ליה?" הוא שואל ועוצר אותי. "את עדיין כועסת עליי? היינו בסדר בעל האש אתמול."

"כי זה היה היום הולדת שלי ואפילו אתה לא יכול להרוס את זה" אני אומרת. "אבל עכשיו אני שוב כועסת עליך כי אתה חמור." אני מסתובבת ויוצאת מהחדר.

"נו באמת ליה" הוא אומר ועוקב אחריי.

אני מוצאת מדרגות ועולה לקומה השנייה של הבית.

"ליה חכי" דילן צועק לי. אני מתעלמת ממנו וממשיכה ללכת.

"למה אתה עוקב אחריי?" אני שואלת כשאני מגיעה לקומה השנייה.

"כי אני רוצה להתנצל" הוא אומר.

"ליה" הוא מתחנן שאני אקשיב לו. "את יכולה לעצור ולהקשיב לי?"

"לא בא לי" אני אומרת ויוצאת למרפסת.

"ליה זה מעצבן" דילן נכנס אחריי למרפסת. אנחנו לבד פה. "את יכולה להקשיב לי?"

"כמה פעמים אני צריכה להקשיב לך דילן?" אני שואלת. "מאז שפגשתי אותך או שאתה נחמד או שאתה חמור. אתה אומר שאני סתומה בגלל הקריירה שלי ויודע מה? זה פוגע בי. אני לא רוצה שאנשים שאני מכירה יגידו את זה. מספיק לי שאנשים שלא מכירים אותי אומרים את זה."

דילן מסתכל עליי בשוק. אני מסיימת את הבירה שלי ושמה את הבקבוק בצד.

אני מתקרבת למעקה ומסתכלת על הנוף מהמרפסת.

אולי זה לא נראה כמו סיפור גדול אבל המילים שדילן אמר לי בספרייה פגעו בי.

שמעתי איך אבא שלי וחברי הלהקה שלו סבלו משמועות שהופצו עליהם. הם הקיפו את עצמם באנשים שמכירים אותם ולא חושבים עליהם מה שהתקשורת חושבת עליהם.

כשדילן חשב שאני לא אוותר על צילומים כדי לבקר את ריילי זה פגע בי. אני לא רוצה שזה מה שיחשבו עליי ולשמוע את זה עדיין פגע בי.

דילן מתקרב אליי. "שיט" הוא אומר. "ליה אני..."

"מצטער? אני בטוחה" אני צועקת.

"לא ליה" הוא אומר. "אני באמת מצטער. לא חשבתי כשאמרתי לך את הדברים האלה. אני ממש חמור."

"אתה צודק" אני אומרת. "בפעם הבאה תחשוב לפני שאתה מדבר."

דילן מתקרב אליי עוד יותר ועכשיו הוא כבר צמוד אליי. "את צודקת" הוא ממלמל. "תני לי לתקן ליה."

אני מתקרבת לקיר כדי להתרחק ממנו. הריח שלו גורם לי להיות יותר שיכורה מאלכוהול.

דילן שם יד על המותן שלי ואני מרגישה שהנשימה שלי נעצרת.

"מה אתה עושה?" אני שואלת. מה לעזאזל קורה פה? דילן מחייך אליי.

"אני מכפר על ההתנהגות שלי" דילן לוחש ומנשק אותי.

אני קופאת במקום.

בהתחלה כשהוא מנשק אותי אני בהלם. אבל כשאני קולטת שהוא באמת מנשק אותי אני מנשקת אותו בחזרה.

הוא מקרב אותי אליו ואני שמה ידיים על הפנים שלו.

דילן עוצר לרגע כדי לנשוך את השפה שלי ואז מנשק אותי ביותר חושניות.

אני משחקת לו בשיער והוא שם ידיים על המותניים שלי, מתחת לחולצה.

אני צריכה לנשום אבל אני לא רוצה להתנתק שהשפתיים של דילן. הן ממש ממכרות.

גם דילן צריך אוויר אז הוא נותן לי כמה נשיקות קטנות סביב הפה ואנחנו מתנתקים.

אנחנו נושמים נשימות כבדות. אני בקושי שומעת את המוזיקה שלמטה בגלל דילן.

הידיים שלו עדיין על המותניים שלי והידיים שלי על הצוואר שלו.

"הייתי צריך לעשות את זה מזמן."

אני מסתכלת עליו בשוק. "מה? למה?"

"לגמרי הייתי צריך לעשות את זה מזמן" הוא מחייך.

"אתה חצוף" אני אומרת.

"את מתלוננת?" הוא שואל.

"לא ממש" אני מחייכת.

"אז את סולחת לי?" הוא שואל. "או שאני צריך לבקש שוב?"

"אני לא יודעת. אולי תצטרך לבקש שוב" אני אומרת.

"זה בסדר מבחינתי" הוא אומר ומנשק אותי שוב.

אני ישר מנשקת אותו בחזרה ומחייכת.

אנחנו מתנתקים אחרי כמה דקות. "לגמרי סלחתי לך" אני אומרת ושוב מנשקת אותו.

אני ממש אוהבת מסיבות.