The legacy of pain|| מורשת הכאב

פרק שלושים ושלוש- יא מאמא

-נקודת מבט אביר-
עוד פרק לבקשתכם שלא תגידו שאני לא מתחשבת🙈
בעטתי את הכדורים לשער המאולתר שהכנתי.
תמיד כדורגל היה חלק מהתרפיה שלי לעצמי,יודע להרגיע אותי כמו שצריך. רצתי להחזיר את הכדור לנקודת ההתחלה שהייתי בה. כושילאמא של הגינס הזה. אני שונא לשחק עם גינס.
בעטתי שוב בין שתי גזעי העצים הקטנים שהעמדתי בצדדים אך הפעם במקום לחסום ולרסן את הבעיטה שלי בעטתי למרחק גדול מדי,אך הכדור נעצר על ידי הרגל של איתמר.

הוא מעד אחורה,הורס לעצמו את כל ההצגה של הקשוח ״כמעט העפת אותי עם העוצמה שלך,מזה זה? איזה חזק אתה בועט יא בן זונה״ הכרחתי את עצמי לגחך קלות ״מה יש אחי? כולם אוכלים ואתה פה״ עשיתי לו פרצוף ״לא רעב״ אני יודע שעניתי יבש. אבל באמת לא רציתי להיות שם,לראות את הפרצוף של אן ליד תום. עושה לי חלחלה.

התיישבתי על הבליטה הקטנה שהפרידה בין הלבנות שעל הריצפה לדשא שעליו שיחקתי כדורגל ואיתמר התיישב לצידי ״מה קרה אחי? אתה ואן?״ נחנקתי משתעל קצת. ״מאיפה אתה יודע?״ תהיתי בקול רם,מפגר. ״יש לי סוד לגלות לך,״ הוא התקרב אליי ובדק שאין אף אחד בצדדים,ואני הייתי מוכן במאה אחוז לסוד המעניין שיגיד ״אני אלוהים אחי״ בן שרמוטה.

ניסיתי להסתיר את החיוך שבר עם הצחוק שלי ״לך תמות״ הוא חייך ״יום אחד..״ מלמל וצחקתי ״איך מצאת אותי?״ התעניינתי.

פתח ואמר ״מוראל,״ חייכתי. הילדה הזאת מכירה אותי כזה
טוב. ״היא אמרה לי שתיהיה במקום שיש בו כדורגל או אגרוף ואין לך שק בחדר אז זה מוביל רק לפה,השטח הפתוח היחיד חוץ מאיפה שהמדורה״ חתיכת נאום הוא דפק פה.

הנהנתי קלות בהבנה ״ואתה?צרות בגן עדן?״ גיכחתי שהוא נכנס לעצבים כל-כך מהר. ״מה זה אמור להיות,ליאם גונב לך את סיוון אחשלי?״ צחקתי חזק יותר שהוא ניהיה אדום בשנייה.
״גם כן הבן דוד הבן שרמוטה שלך!״ הוא צעק ונחנקתי מצחוק,הוא לא מאה ״הוא וסיוון צמודים לשנייה לאמ-אמא של התחת״ הוא בעט בדשא. אני אדבר על זה עם ליאם,שיתפוס קצת מרחק. לא יפה לקחת אישה של גבר אחר. ״אני בטוח שזה יסתדר והיא תבין שאתה הכי טוב בשבילה״ הוא הנהן בחוסר אמון ״כן אה? אני לא חושב״ אמר בציניות וגילגלתי את עיניי. הוא כזה דוש מנייאק. ״הכי חשוב שלא תעשה כלום אחי״ הדגשתי שוב,כי המפגר הזה מסוגל להפריד בניהם בכוח וזה לא יגמר יפה

תורו היה לגלגל את עיניו ״טוב״ ענה בחוסר כנות ותפסתי את ראשו מיישר את מבטו אליי ״איתמר זה לא יגמר טוב. היא תישנא אותך אם תפריד בניהם. וחוץ מזה אם הוא היא באמת תאהב אותו אתה תרצה שיהיה לה רק טוב לא?״

הוא הנהן ״כן אביר אבל אתה לא מבין,״ או או אין לו מושג כמה אני מבין. ״אני רוצה שיהיה לה רק טוב זה ברור ולא משנה עם מי. אבל אני יודע שאני יכול להיות הכי טוב בשבילה!״ אמר בתסכול והמשיך ״אני פשוט יודע..״