The legacy of pain|| מורשת הכאב

פרק ארבעים ושבע-בזכות ולא בחסד

-נקודת מבט אביר-
הכביש המהיר ריק. תודה אלוהים. התחלתי ל׳הרביץ׳ במהירות
הסתכלתי על הצורה בה מחוז המהירות עולה ועולה. מ100.
120.
130.

איתמר בלע את רוקו בכבדות,נאחז בחוזקה בידית הדלת. ״א-אביר!״ הוא זעק. כמעט ולא שמעו אולו,מהמהירות שהרוח נכנסת אל המכונית.

חייכתי אליו משועשע. המהירות כעת 140. ״מה אתה לא אוהב אקסטרים?״

״אוהב״ הוא צעק,ניסה להתגבר על הרעש. הוא רצה להגיד משהו נוסף,אך פיו לא נפתח מפחד,השקרן הזה. מהירות 155. ראיתי על עיניו שהביצים משקשקות לו. ״תסתכל על הכביש יא בן זונה!״ הוא צעק עליי לאחר שהתעשת על עצמו,בגלל שנעצתי בו את מבטי הבוחן. גיכחתי חוזר להסתכל על הכביש. ״התוכנית זה להיכנס לכלא,לא להרוג אותנו!״ הוא המשיך לנזוף בי. גילגלתי את עיניי בשעשוע.

אתם יודעים מה קורה שאתה מסובב מכונית ב 180 מעלות שהמכונית על 170 קמ׳ש? ״תיהיה מוכן״ שאגתי מסובב את הגה חזק לימין. הוא קפץ במקומו ונאחז בידי השנייה,שהייתה משוחררת מההגה בחוזקה. צליל חריקת הגלגלים העביר בי צמרמורת. הרגשתי על גג העולם. האדרנלין טיפס מעלה ומעלה, ועד שהרגשתי שזה כבר לא נורמלי. כיאלו ואני ביקום מקביל,יכולתי לעשות דברים שלא עשיתי בחיים. חייכתי באושר. לעומתי איתמר היה קצת פחות נינוח. כפות ידיו הזיעו והוא התנשם בכבדות.

הודעה נשלחה,מינג הודיעה לי שהמשטרה בדרך לראות מי עובר את המהירות המותרת בצורה כזאת משמעותית. הם יהיו איפה שאנחנו בעוד כ-שתי דקות.

הסתכלתי מזועזע על איתמר,שליטף את המכונית בחושניות ״אני אתגעגע אלייך,מכונית שווה שלי.״ אין להאמין.. חולה נפש.

כיחכחתי בגרוני. ״היא שלי.״

ציינתי עובדה שבעיניי איתמר הייתה חסרת משמעות. ״הייתה שלך אתה מתכוון,״ הזכיר לי את הפרט שאני כל-כך הדחקתי ורציתי לשכוח. ״אני לא מאמין שכואב לי יותר על זה שאתה הורס את המכונית המדהימה הזאת ולא כואב לי שאתה הולך לכלא.״

איתמר הסתכל עליי בציפייה לאחר שבדקתי את הטלפון,הנהנתי מתחיל לשחרר טיפה את רגלי שהייתה דבוקה אל הגז. ״בשלוש,״ הכרזתי. ״אחד.״ פתחנו את החגורה ״שתיים.״

הוא התחיל להתפלל ״שמע ישראל ה׳ אלוהינו אדוֹניִ אחד!״

דחפתי את רגלי חזק יותר על הגז,המכונית המשיכה לטוס על הכביש. פתחנו את הדלתות ״שלוש!״

״אח..״ הוא תפס את ראשו בכאב. ראשו היה חבול ועל ידיו ורגליו סימנים כחולים. הוא היה חכם ושמר על הראש בקפיצה. יצאתי מפגר שקפצתי ששמרתי רק על הראש מקדימה,כי הרגשתי כרגע את הדם הנוזל מגבתי שנפתחה ואת כל המכות הכואבות נורא שקיבלתי מהקפיצה המזדיינת הזאת. ״כוסעומו איתך ועם הרעיונות המפגרים שלך.״ איתמר רטן בכעס.