The legacy of pain|| מורשת הכאב

פרק שלושים ושש-אני הבוס המזויין

-נקודת מבט אביר-
בכל חיי מלאי מעשיות נהגתי לסבול מחוסר אמון באנשים, להאמין שאנשים אינטרסנטים ולא יעשו כלום מלבד לדאוג לעצמם.

כמוני. אני אדאג למשפחתי עד לנשמתי האחרונה,משפחה לא בוחרים.

יש כאלה יגידו שאני פראנואיד, כל היום פוחד שאנשים יקשרו קשרים נגדו, יעשו הכל על-מנעת להפיל אותו.
אבל לדוגמא בעולם הפשע למען הסכום הנכון,כל אחד יהיה מוכן למכור אותך.
המשטרה תעשה הכל בשביל לתפוס את הפושעים,כולל פרס כספי שהמלישינים שיגלו לא יקבלו בחיים. ובשביל עשר מליון?
בשביל עשר מליון בן-אדם יהיה מוכן למכור את אמא שלו.
בשביל אפילו מליון אחד בן-אדם היה מוכר אותך כמו פיתה בשוק הכרמל.

יש משהו שנראה לי פגיע בלסמוך על מישהו ׳בעיניים עצומות׳, איך אני אוכל לדעת שברגע האמת הוא באמת יקבל ירייה בשבילי? ביהדות אמונה זה משהו גדול.
האמונה אצלי בקדוש ברוך-הוא היא אמונה מסוג אחר,אמונה רוחנית. משהו להיעזר בו. אני יודע שהוא תמיד יהיה שם לצידי כי אני הילד שלו. כולנו ילדים שלו ובכל זאת לכולנו הוא דואג. שזה מוכיח שאנשים דואגים רק למי שיש להם קשר דם. "אצל העולם אמונה הוא דבר קטן ואצלי הוא דבר גדול עד מאוד"
לסמוך על מישהו זה להיות פגיע.
אך הקשר הזה נתן לי כוח,והוכחה לדברי.

הסתכלתי עליהם בקשיחות. עוד לא נכנסתי בדלת וכבר מתנפלים עליי? שאני לא יתהפך פה על כולם כי יהיה באסה ״אחי שחרר אותי מזה״ התקדמתי לכיוון חדרי אך גופו של ליאם חסם אותי ״איפה הייתם?״

גיכחתי. למה הוא חושב שאני חייב לו משהו? אל המשכתי לשתוק ולקחתי צעד אחורה. תנשום עמוק אביר,אל תתפרץ.

״איפה אביר?״ הוא התקדם אליי שוב ״הוא איבד את הכוח שלו? ככה הגבת גם שאווה מתה?״

חשקתי את שיניי. הוא ידע שאם הוא ידבר על אמא שלי אפילו חלקת קבר לא תיהיה לו כי כל מה שישאר ממנו זה עפר,אחרי שאני יענה אותו. ״לך תתעסק בעיניינים שלך,כמו לנסות ללקק לסיוון את התחת. סיוון וכל אחת פה זה בחורות כל רמה. הייתי מציע לך מישהי, אבל כל מי שאני מכיר היא גם על רמה. אולי תלך לליאור או תומר. הם ישמחו להכיר לך מישהי ברמה שלהם לדוגמה״

תומר סובב את גופי ועמדנו מרחק של בן-אדם. צבוע מניאק.״אתה בגדת בי שאני הייתי לידך באש ובמים״

הרגשתי את דמי מבעבע. במיוחד שמוראל הסתכלה עליי מאוכזבת בגלל שהוא מנסה להסיט אותם נגדי ״ברגע שהבנת שאני הקמתי עוד עסק עם מישהו אחר הלכת להשתנקר עליי. אז תומר תתבגר! זה החיים! רבתי עם אבא שלי ואמא שלי מתה אין לי בדיוק מאיפה להביא כסף.״ שפכתי את האמת בלי לצנזר מילה. ״בכל-אופן,אני אחד שאוהב להרוויח הכל בעצמו ולא לרוץ לאבא לבקש כסף.״ עכשיו גם ליאור התקרב וקיבל ממני מבט מהסוג המפחיד שלי. נצמדתי אליו כך שגופנו התנגש אחד בשני ״יש לך בעיה? בוא בכיף. רק אל תזדיין לי ת׳מוח עם זה שנפגעת כי אתה מכיר את הסיפור חיים שלי,אני לא אחד שמרחם או שאוהב שמרחמים עליו. רחמים זה לחלשים״