The legacy of pain|| מורשת הכאב

פרק ארבעים ושמונה-פגישת מחזור

-נקודת מבט אביר-
הובילו אותנו בשורה,כמו צאן לטבח.

נכנסתי לתא 10,התא שלי. להפתעתי חיכה לי שם ׳יצחק אביטן.׳ אומנם לא הכרתי אותו אישית אבל ידעתי שהוא עבריין חסר מעצורים. הרבה עבריינים באו אליי להתלונן עליו,חשבו שאני ׳בורר׳ רק כי אבי היה אחד כזה.

כמובן שויתרתי על התפקיד מסוג ז׳ הזה, כי אין לי זין להקשיב לאנשים והבעיות שלהם,אז התפקיד עבר לאיתמר דודי,האחראי והחכם היחיד במשפחה.

אני יודע שאביטן היה מעורב בחיסולים רבים שאת רובם המשטרה לא הצלחה לפענח,הוא הורשע פה ברצח כפול של סוחרי סמים שהיה המתחרה שלי אז למען האמת אני חייב לו איזה טובה וברצח נוסף של עבריין בכלא,ככה שהוא הוסיף לעצמו עוד כמה שנים. ״אז זה נכון מה שהם אומרים..״ הוא מלמל בחיוך זחוח שהעביר בי חלחלה. ״אביר בוזגלו באמת נכנס לכלא,הבן של הבורר לא צחוק.״

גיכחתי בחיוך צבוע,נשכב על המיטה התחתונה. עלה-היסטר כמו מיטת מתים ככה המיטה הייתה קשה. גנחתי בכאב,מנסה להמקם בנוחות. ״תדבר על אבא שלי עוד פעם אחת אני אפרק לך את התחת״

״חלילה,״ הוא קפץ מהמיטה העליונה והרגשתי איך כל החדר רועד. חתיכת שמן. ״אהבתי את אבא שלך אהבת אחים.״

התאפקתי לא לצחוק לו בפנים. אבא שלי לא סבל אותו.״מעניין,דווקא אבא שלי לא הזכיר אותך.״

הוא השתתק. ״אתה בטח לא זוכר אותי.״

את האמת שאני זוכר אותו,אך לא היה לי כוח להתעמק איתו בדיבורים מיותרים. ״אתה חצי רגל בקבר נשמה,״ העפתי בו מבט ״מלאך המוות יושב לך על המצעים״ הוא המשיך לדבר ולדבר אבל פה כבר לא הקשבתי. השקפתי מהסורגים,מביט בכל אורך התאים שממולי. הצלחתי לזהות את שתי העבריינים בתא שמולי; את ריקו קלדרון, עבריין שהתמכר להימורים. אחותו או אישתו משהו כזה העבירה לו כחצי מיליארד שקל כדי לכסות את חובות ההימורים שלו לעבריינים בכירים בארגוני פשיעה בישראל מהם לקח הלוואות למימון הימוריו. במקרה העבריינים האלה זה אני,אראל ותומר.
עשינו לו כיפה אדומה והוא נידון ל-17 שנות מאסר בפועל - לאחרונה פנה כמה פעמים לקצר את עונשו אבל נתקל בסירוב מוחלט. כמובן שאנחנו דאגנו לסירוב שקיבל. מי אמר שיש אנשים במשטרה ששונאים עבריינים?

העבריין השני שלצידו היה איתי הררי. כנראה הרוצח הכי מסוכן בישראל ובטח האכזרי שבמבין כולם שיצא לי להכיר. למדתי מהאיש המון בנוגע לרצח,הוא הורשע ברצח חמישה בני-משפחה כנקמה על כך שפוטר מעבודה במסעדה שהייתה בבעלותם,הוא נידון לשבע מאסרי עולם. ככה שאני די שמח שאני אוכל לראות אותו שוב.

חידדתי את שמעתי כחיית טרף,בתא לידי זהיתי את קולו של שמעון אהרוני.

ראש ארגון פשע הגדול באזור לכיש. פרש מהארגון של ניסו אברג'ל ובהמשך הסתכסך איתו. הייתי בן שש שהם באו לאבי במטרה להשלים ונגמר עם יריית אקדח ברגלם השמאלית,ככה אבי אמר שיזכרו לעולם לא להתעורר עם רגל שמאל,ולפתוח את היום בשלום אחד עם השני. אהרוני ניצל מכמה ניסיונות חיסול, יצר קואליציות פשיעה עם עבריינים מהנגב ומהשרון, ניסה גם איתנו ללא הצלחה כי אנחנו חכמים שידענו שבסוף יתפסו אותם וכעת הוא מרצה עונש של שש שנות מאסר בפועל. הבן שלו ניסים כפרה עליו נעצר לאחרונה בפרשת סחיטה ואיומים ומשפטו צריך להתחיל היום אם אני לא טועה,ובתקווה שיביאו אותו לפה,שיעשה לי קצת שמח למה מה קרה?