Ice Princess

part 5.7

Part: 5.7/ משחק חדש לשנוא
•°•°•°•&•°•°•°•

הערב הגיע מהר משציפיתי, כיוון שבמשך כל אחר הצהריים אחריי שליאם עזב את החדר, אמנדה ניסתה ללמד אותי לשחק דמקה.

"תפסיקי, את פשוט גרועה בזה." ביקשה אמנדה בניסיון העשירי.
"היי, חשבתי שאני משתפרת." אמרתי בטון נפגע.
"אני בטוחה שקייטי הקטנה יודעת לשחק יותר טוב ממך." תקפה בכעס על שהרסתי את חווית המשחק האהוב עלייה.

"עדיין מנסה ללמד אותה?" נואל ולוסיה נכנסו אל החדר.
"והיא עדיין נכשלת." נאנחה אמנדה.
"מה שלומכן?" שאלתי כשהתיישבו לצידנו בשולחן התה.
"כל עוד רייצ׳ל לא תראה אותך, מעולה." אמרה לוסיה.
"לא שהייתי שמחה לראות אותה, אבל למה?" מזגתי להן תה חם.
"כי קודם היא הגיעה לחדר שלי ושאלה עלייך כדי לדעת איפה את והאם יש מחר ארוחת בוקר וכשניסתה להיכנס לחדר שלי כדי לדבר איתי, אמרתי שאת נמצאת איתי ואנחנו משוחחות והיא לא יכולה להיכנס." הסבירה לוסיה.
"כי אם הייתה נכנסת, הייתה רואה את קייטלין." המשיכה נואל והתמוגגה כשנזכרה בתינוקת הקטנה, שעליה סיפרנו לה כשנכנסה לחדר בתחילת הניסיון הרביעי של אמנדה ללמד אותי לשחק דמקה.
כשנואל גילתה על קייטלין, היא רצה בהתרגשות יחד עם לוסיה לשחק איתה.

"אז בעצם את לא רוצה שתראה אותי כי היא מנסה לדבר איתך בחדר שלך?" שאלתי.
"אני לא רוצה שתראה אותך כי אז היא תבין שאת כבר לא בחדר שלי ותנסה שוב להיכנס.
כל המשחקים של קייט מפוזרים בחדר, אני לא מתכוונת לסדר את זה עד הבוקר." רטנה לוסיה.
"לא אמורה להיות בעיה, תכף אני הולכת לחדר של ליאם." אמרתי באגביות.
"אז מה את עושה פה באמת? מספיק אד יורד עלייך בשידורים שלו." הזכירה נואל.
"זה באמת היה צעד גאוני, אני לא מאמינה שהוא הצליח להוציא אותך מהחדר הזה." התערבה אמנדה.
"אל תמהרי כל כך להתגעגע אליי, אני אמצא תירוץ לצאת משם ולחזור לישיבות הקטנות שלנו." קרצתי.

"תמהרי ללכת ותמהרי לחזור, קדימה." זירזה אותי נואל והקימה אותי ממקומי.
"רגע, רציתי להתקלח וללבוש פיג׳מה." עצרתי אותה.
"לא, לא כדאי שתצאי מהחדר הזה עם שיער רטוב ומאוחר בלילה, עלולים לצלם אותך ולהוכיח שאת עדיין ישנה בחדר הזה. נכון, בנות?" נואל שלחה מבט מזהיר אל הבנות.
"זה הדבר הכי מגוחך ששמעתי והבוקר התראיינתי אצל אד." הערתי.
"פשוט-" דחפה אותי אל היציאה.
"לכי כבר." דרשה ופתחה את הדלת.
"אבל הפיג׳מה שלי!" קראתי והצבעתי על חדר הארונות בזמן שהמשיכה לדחוף אותי אל מחוץ לדלת.
"אני בטוחה שתסתדרי!" אמרה אמנדה ונופפה לי לשלום ממקומה.
"לילה טוב, קימברלי.
אל תשכחי להתחמק מרייצ׳ל." קרצה נואל וטרקה את הדלת.
היא מיד נפתחה שוב,
"רגע, קחי איתך את זה." אמנדה זרקה לעברי הלבשה תחתונה ומיהרה לטרוק חזרה את הדלת.
"מה אם פיג׳מה?" צעקתי אל הדלת הסגורה.
"קחי את אחת החולצות שלו, לילה טוב!" השיבה נואל מתוך החדר.
"לילה טוב גם לכן." רטנתי והמשכתי ללכת אל חדרו של ליאם.