Part: 1.6/ הבטחות וצדק
•°•°&°•°•
"היא כל כך חמודה!" התמוגגה אלכס בזמן שניסיתי לסדר את השיער לקראת המעבר.
"חבל שאני לא יכולה להישאר כאן." מלמלתי וחייכתי אל קייטי מבעד למראה.
התפללתי שמשהו יקרה כדי שאמנע מלהגיע לכאן, ועכשיו אני מתפללת כדי שלעולם לא אעזוב את החדר הזה.
"מעניין מי הייתה חסרת מזל יותר, אני או וונוס." הפעם הסתכלתי על השתקפותי, ישר אל תוך עייני.
נזכרתי במה שאמר ליאם, שלוונוס היה יותר מזל ממני.
"שלא תעזי לחשוב כך. המסכנה רדפה אחריי אהבה במקום לרדוף אחריי החיים שלה. את רודפת אחריי צדק, זה שונה." מיהרה אלכס להגן עליי כנגד עצמי.
"איזה צדק בדיוק?" הסתובבתי לעברה בעודי יושבת בכיסא.
"הדבר הכי צודק שעשיתי עד כה היה לשפוך מרק חם על נואל." רטנתי וקמתי ממקומי.
"את מסתירה תינוקת בת שלושה חודשים כדי להציל את חייה." החטיפה מבט אל קייטלין שביידיה.
"את עומדת על שלך כנגד החוקים." סרקה את השימלה הקצרה שעל גופי.
התאפקתי שלא להתפרץ בדמעות התרגשות.
"את מי שאת, וזה הדבר הכי צודק ומבורך שהשמיים יכלו לשלוח אל הארמון הזה." התקרבה וליטפה את כתפי.
"כמה טוב שנולדת." חיבקתי אותה.
"קדימה, הגיע הזמן שתהיי מוכנה לקראת המעבר." לחשה.
-
"שמעתי שהיא צריכה השגחה מיוחדת, אז מעבירים אותה ליחידה של הנסיך." שמעתי ליחשושים מסביבי.
"מסכנה, אני מרחמת עליה." ליחשוש נוסף.
הבנות התאספו יחד כגושי רכילות חיים בעודי עומדת בכניסת הארמון, מצפה לשומר שילווה אותי אל מקומו של הנסיך.
"אני לא מרחמת עלייה." ליחשוש נוסף, קריר וחסר אכפתיות, נשמע כאילו לא טרחה להסתיר זאת.
"היא בטח עשתה את כל זה כדי להגיע לרגע הזה." המשיכה.
הרמתי מבט וניסיתי לאתר את הקול המלוכלך.
כמובן, נואל לורנס.
הבנות לבושות היטב, אלגנטיות, זוהרות וצנועות.
אין פלא שהן מתחילות ללכלך על הנערה עם שמלת המיני.
"למה שתעשה את זה?" מלמלה חברתה, נינה.
"למה את חושבת? כדי שתוכל לשכב איתו ולסלול את דרכה לכתר!" התפרצה נואל בכעס.
"עצובה שלא חשבת על זה קודם?" התערבתי והתקדמתי צעד אחד לעברה
"חשבתי שדיברנו על השפה הזאת." הנסיך נעמד מאחורי, כאילו הופיע משום מקום.
"אלוהים! הבהלת אותי!" השתנקתי והנחתי את ידי השמאלית על לוח החזה שלי.
"הוד מעלתו!" השתחוו שאר הבנות בהתרגשות.
"קדימה, בוא נלך כבר." תפסתי בכף ידו מבלי להימנע מלהתענג על קולות האנחה וההלם של הדסטיניות.
ליאם לא משך את ידו ממני אלה רק חייך. אולי אפילו חיוך ניצחון.
"היי, נואל!" הסתובבתי רגע לפני שיצאנו מבעד לדלת הגדולה.
"כן?" היססה.
"צדקת. זו באמת הדרך הקלה לכתר." קרצתי וליאם מיהר למשוך אותי ממותניי לצידו, מקרב חתולות נוסף.
הבנות השתנקו והדלת נטרקה מאחורינו.
YOU ARE READING
Ice Princess
רומנטיקה•גמור• תחרותיות, תכונה הטבועה באדם מיום היוולדו, אבל כל מה שקים רוצה זה לחזור הביתה, לטייץ הבלוי והמראה המלוכלכת. ומומלץ בחתיכה אחת. עם זאת, היא מוצאת את עצמה, בעל כורחה, כדסטינית בתחרות שממנה חששה יותר מכל. והוא? הוא מוצא את עצמו, בעל כורחו, מ...
