Ice Princess

part 4.1

Part: 4.1A/ מסיבת פיג׳מות
•°•°•°•&•°•°•°•

"אני עדיין לא מבינה למה אתן לובשות כאלה שמלות אם בכל מקרה זו מסיבת פיג׳מות." נאנחה אלכס כשאמנדה ליטשה את האיפור של ליאה, אחרונת הבנות.
"בהתחלה ליאם יהיה שם כדי לאחל לנו מזל טוב ובהצלחה, אסור לנו לקבל את פניו עם פיג׳מות." הסבירה קלואי.
"דברו בשם עצמכן, אני הולכת לקבל את פניו עם פיג׳מה." הערתי וסגרתי את רוכסן חולצת הטרנינג האפורה.
"הפעם בלי שחור?" שאלה אלכס כשהבחינה בפיג׳מת הטרנינג הקצרה.
"אני לא מתכוונת לבזבז את האנרגיות שלי על שאר הבנות, אני שומרת אותם לבוקר." חייכתי.

"טוב, גם אין כאן שום דבר פסול.
אני בטוחה שכל הבנות הולכות ללבוש פיג׳מות קצרות בכל מקרה." אמרה אמנדה.
"אמרתי לך, הערב אני לא אמרוד באף אחד.
זאת מסיבת בנות, אין סיבה שאתאמץ כל כך ואבזבז את השימלה כדי לעצבן אותו בחמש הדקות הראשונות." התממתי.
"צודקת, תשאירי את זה למחר." תמכה בי קלואי.
"כן, אז תוכלי לעצבן אותו מול רייצ'ל בשידור חי בתוכנית של אד." ליאה הצטרפה כשעמדנו לצאת מהחדר כולנו יחד.
"יש לי הרגשה רעה." מלמלה אלכס.
"יש לך הרגשה רעה מאז שהיא נכנסה לארמון." נזפה בה אמנדה ויצאנו מהחדר.

אני, לוסיה, קלואי וליאה מיהרו בריצה אל חדר הבנות, שם חיכו לנו שאר הבנות שחבשו נזר מצועצע על שיערן והסתובבו בחדר הגדול בין השולחנות המלאים נשנושים ולהפתעתי גם שתייה חריפה.
"חשבתי שאסור כשאנחנו בלי ליאם." אמרתי ללוסיה וסימנתי בראשי על השתייה.
"בגלל שעליתן מעמד, ליאם הסכים בפעם הראשונה והאחרונה שיהיה גם אלכוהול הערב." הסבירה והתיישבנו כולנו יחד על הספות ישיבה שבקצה החדר, כל אחת שלפה מהמגש שמולנו כוס שמפנייה מעוטרת זהב.

"המסיבה האחרונה שהייתי בה הייתה מסיבת יום ההולדת של אמא שלי, גם אז חגגנו בעזרת סלט ירקות, עוגת שוקולד ושעון גברים." רטנתי בשקט ובחנתי את הבנות המאושרות, כאילו אלה היו חייהן מאז ומתמיד.
"מאיפה השגת עוגת שוקולד ושעון גברים?" שאלה ליאה, מעט המומה.
ידעתי שליאה הגיעה מהצד הדרומי של העיר ובדיוק כמוני נלחמה יום יום על קיומה.
"את עוגת השוקולד אני הכנתי, גיליתי בדרך הקשה שקפה שחור וקקאו הם לא אותו הדבר." אמרתי בהיסוס.
"ואת השעון?" צחקה קלואי.
"הוא פשוט היה שם, בדוכן התכשיטים, כאילו התחנן שאקח אותו." התגוננתי.
"ובאיזה שלב גילית שזה היה שעון גברים?" ליאה שאלה בסקרנות.
"כשאחי אמר שזה יום ההולדת של אמא שלי ולא שלו."
"את חשבת שזה היה יום ההולדת של אחיך?" ליאה התפרצה בצחוק.
"אין לך מושג כמה זמן הייתי צריכה לפצות את אמא שלי על זה." נאנחתי בבושה.

"אני חושבת שקצת הקדמת, את הפיג׳מות אנחנו לובשות אחריי שליאם יעזוב." רייצ׳ל נעמדה מולנו, כהרגלה- שימלתה נוצצת באבני אזמרגד והרגל השמאלית שלה חשופה ומבריקה תחת האורות המנצנצים מעלינו.
"גם את קצת הקדמת בחגיגות שלך על המקום שלי." נזפתי ולגמתי מכוס השמפניה יחד עם ליאה המחוייכת.
"יקירה, לא סיפרו לך? אחת הנערות, מה שמה? מג? נפסלה."
ליאם הצטרף לשיחה באמצע דברייה ונעמד מאחוריי רייצ׳ל, מגניב מבטים אליי ואל החברות שלי מעבר לכתף שלה.
"אני כאן כי צריך חמש עשרה בנות בשביל מעמד נסיכת ירח." הסבירה במתיקות האופיינית לה.