Ice Princess

part 4.3

"אני עדיין לא מאמינה שכל מה שהיה צריך כדי לבטל את מעמד המוכתמת, זה חולצה של גבר אחר." אמרה אמנדה באושר.
"כן, מי היה מאמין." צחקתי והרמתי את חתיכות הפתק הקרועות.
רק אז הבחנתי שהיה כתוב דבר נוסף מאחוריהן.
"מה זה?" שאלתי והרכבתי מחדש את הפתק על המיטה.

'אני יודע שתוכלי להצליח יותר ממני,
אני רואה את זה במשדרים של אד.
טום ולוסיה מתכננים להתנקש בחייו של ליאם מחוץ לארמון.
בבקשה, תיזהרי.'

זה עונה על השאלה האם טום היה חלק מזה.
"אין מצב!" התקוממתי אחרי שקראתי את הפתק והשלכתי את חלקי הפתק בהינף יד.
"אמנדה, ליאם עומד לצאת מהארמון?" שאלתי בבהלה.
"לא שאני יודעת, הרי יש לכם עכשיו את הראיונות ומחר אמילי ורוז עוזבות, אז יש מסיבת גן."
"ג׳ייק כתב שהולכים להתנקש בחייו של ליאם מחוץ לארמון." אמרתי.
"את מאמינה לו?" היססה אמנדה.
"טוב, אני לא יודעת." פתאום היססתי גם אני.
"אולי הוא אמר את זה כדי להוציא אותך מהארמון." 
"את צודקת." קמתי מהמיטה ומיהרתי לנעול נעלײם.
"אני סתם פרנואידית." ליטשתי את השפתון האדמדם שלי ומיהרתי לצאת מהחדר.

"אני מוכנה שנלך יחד בתנאי שלא תזרקי עליי כלום." קלואי הצטרפה להליכה המהירה שלי.
"מבטיחה, בכל מקרה אנחנו מאחרות!" פתחנו יחד בריצה ונכנסנו אל האולפן.

"לא מצאתי את הנעליים." תירצתי כשכולם הביטו בי במקומם והראיון עם רייצ׳ל נעצר.
"ברוכות הבאות." בירך אד ואני וקלואי מיהרנו לשבת במקומנו בשורה הראשונה.
"רייצ׳ל בדיוק סיפרה לנו על המסיבת פיג׳מות." קרץ.
"אני מציעה לה שתספר מה באמת קרה שם." התערבה נואל להגנתי.
"בדיוק הגעתי לחלק שמיס אדריאן החליטה להוריד את החולצה." אמרה בנימוס.
"אחריי ששפכת עלייה יין?" הזכירה קלואי.
"מעדתי." אמרה בנזיפה לרמיזה של קלואי.

"תמשיכי בבקשה." ביקש אד וליאם הקשיב ממקומו לצד רייצ׳ל.
"אז אחריי שפשטה את החולצה, היא החליטה להסתובב בחדר ולהוכיח שהיא יכולה לגרום לשומר-"
"עוד מילה אחת ואני אזרוק עלייך את הנעל שלי." הזהרתי.
"לשומרים להסתכל עלייה, למרות שהיא בלי חולצה." המשיכה בחיוך תמים.
קמתי ממקומי, קלואי מיהרה להושיב אותי בחזרה.
חלצתי את הנעל והשלכתי לכיוונה של רייצ׳ל.
ליאם מיהר להסיט את ראשו רגע לפני שהנעל חלפה לידו, כשפספסה את רייצ׳ל.
"אולי תדלגי לחלק שהרסת לה לחלוטין את החולצה ומיהרת לקרוא ליורש העצר?" התפרצה נואל.
"את עשית את זה?!" התנערתי מאחיזתה של קלואי והתקרבתי אל רייצ׳ל.

"רק חשבתי שיהיה נכון לעדכן את הוד מעלתו במה שקורה." התגוננה.
ליאם הרים את עיניו אליי, לא מפספס את שימלתי השחורה שלראשונה הבחין בה.
"אני לא רואה בזה דבר פסול." יצא להגנתה של רייצ׳ל.
"את היית מספרת לי מה קרה אם רייצ׳ל לא הייתה עושה את זה?" שאל בסקרנות.
אד השתעל במקומו, לא נינוח במצב המביך.
"טוב, לא חשבתי ש-"
"אני אשאל שוב; את היית מספרת לי שנהרסה לך החולצה ואז החלטת לפשוט אותה מול כל השומרים ולהציג לראווה את החזייה שלך?" חרק את שיניו עם מעט כעס.
"אתה היית שם!" התגוננתי.
"כשרוב הבנות כבר עזבו את החדר ונותרו שני שומרים.
לא ידעתי שזה היה ככה מתחילת הערב." גער בי לעיניי המצלמות.
"חשבנו שזה יהיה לשעה," נואל ניסתה להתערב להגנתי, אך ליאם הרים את כף ידו בביטול דברייה, משתיק אותה באחת.
"אני מדבר עם קים." אמר.
"אל תנזוף בה רק בגלל שהיא מגנה עליי." שילבתי ידיים.
"אני מחכה לתשובה." התעלם מדבריי ונעץ את עיניו בריצפה.
"התכוונו שזה יהיה רק לשעה, כדי שהחולצה שלי תתייבש ולא אחלה.
כשהגעת התכוונתי ללבוש אותה חזרה אבל היא הייתה רטובה לחלוטין!" הסברתי בכעס על המצב שהביא אותי אליו.