נועדו להיות

אפילוג

שנה עברה מאז שתום עזב.
לפי מה ששמעתי הוא המשיך בחיים שלו,
ראיתי לפני חצי שנה שהוא העלה סטורי עם כמה חברים וראיתי גם כמה בנות.
מרוב קינאה הפסקתי לעקוב אחריו.

וככה נגמר כל קשר אפשרי שהיה יכול להיות לי איתו.
זה היה יותר מידי קשה בשבילי.

אז אם מצאתי מישהו אחר? לא
הכל נשאר אותו הדבר.
הדבר היחיד שהשתנה אצלי זה שפיתחתי את היכולת שירה שלי.
זה עזר לי לצאת מהדיכאון שהייתי בו.

עם המון שיכנועים ותרומות מהאורחים של המסעדה שאני עובדת בה, הצלחתי להקים במה במסעדה.
לפעמים אנחנו מעלים סועדים לשיר ולפעמים יש לי משמרת שמה שאני עושה בה זה פשוט לשיר.

למעשה, היום יש לי את משמרת הזאת.
גם קיבלתי לא מעט טיפים בגלל זה והצעות מבנים לצאת, אבל אני לא מסוגלת.
אני לא מסוגלת לאהוב מישהו.
אני לא יכולה לתת את הלב שלי למישהו ולסמוך עליו.

****

עכשיו אני, אמה וזאק אוכלים גלידה בחנות שנמצאת בטיילת.
אני אכלתי גלידת וניל כמובן, אמה תות וזאק וניל עוגיות.
"אז אלינור, אולי נבוא היום לראות אותך שרה?" אמה שאלה ואכלה מהגלידה שלה.
הנהנתי, "זה יהיה קצת מביך, אבל אוקיי."

"למה מביך?, את יודעת כמה פעמים שמעתי אותך מזמזמת שירים בתקופה שיצאנו?" זאק אמר בגיחוך ואכל מהגלידה שלו.
השפלתי את ראשי, "אוי לא." התפדחתי.

אמה צחקה ואז הרצינה את מבטה, "תראו, זאת היא!" היא צעקה בלחישה והצביעה על נערה בגילנו עם שיער בלונדיני גלי ונמשים שבאה כנראה לקנות גלידה.
"אתם רוצים שנגיד לה שלום..?" שאלתי אותם בהיסוס ואכלתי מהגלידה שלי גם.

זאת מאדי טופסון, היא נערה חדשה בעיר שלנו והיא תצטרף לבית הספר שלנו בתחילת שנה.

"כן, בואו." אמה אמרה וחיכינו לאישור של זאק אבל הוא בהה במאדי, "קדימה!" אמה צעקה, דפקה לו בראש ומשכה אותי ואותו אל מאדי.
"שהגלידה לא תיפול לי חכי.." מילמלתי בציחקוק.

"היי!" אמה אמרה כשנעצרנו ליד מאדי שחיכתה לגלידה שלה.
"הי.." היא ענתה לנו בחיוך עדין והסתכלה על זאק, כמו שאמרתי בעבר ואני אגיד שוב, זאק ללא ספק נאה.
"את מאדי נכון?" אמה שאלה כדי לשבור את הקרח ומאדי הנהנה.

"אני אמה, זאת אלינור וזה זאק." אמה הציגה אותנו. "הו היי, אתם תהיו איתי בבית הספר?" היא שאלה והנהנתי.

"מגניב.. רוצים להחליף מספרים?" היא שאלה וחייכה חיוך מתוק לזאק שהנהן בהתלהבות.

אוקיי, משהו יקרה בין השתיים.

עברו כמה שעות והמשמרת ערב שלי הגיעה.
לבשתי שורט כחול קצר וגופיה לבנה, היום אני בסטייל ילדה שבאה לשיר כדי להנעים את זמנם של הסועדים ולא מלצרית.