אז...מאיפה הכל התחיל?

-episode 1-

*לפני שאתם מתחילים לקרוא! אני כתבתי את כל הפרקים לפאנפיק בטלפון וניסיתי לקרוא את זה דרך המחשב אבל מכיוון שיש מספר מילים באנגלית זה קצת משנה סדר והרבה יותר קשה לקרוא ככה...אז אני ממליצה לכם לקרוא את זה דרך הטלפון!
סליחה על החפירה ותהנו❤️*
~10/7/2010~
נ.מ. הארי
זה היום. היום האודישן שלי באקס פקטור.
כל הלילה לא הצלחתי להרדם מהתרגשות ומלחץ, האודישן הזה יכול לשנות הכל, זה יכול להפוך את החיים שלי ב180 מעלות. אם אני אתקבל...אני אפילו לא יכול להתחיל לדמיין את מה שהיה קורה אבל אני רוצה את זה יותר מכל דבר אחר. אני אוהב לשיר, מאוד אפילו. אני יכול לדמיין את עצמי בעתיד שר על במות אבל אני לא רוצה לפתח אשליות כי אם הכל יתנפץ לי בפנים זה יהיה כואב. מאוד.

״הארי קום אתה תאחר לאודישן שלך״ אימי צעקה מלמטה, אם היא רק הייתה יודעת שלא ישנתי כל הלילה.

״אני כבר ער, מתארגן ויורד״ צעקתי בחזרה, קמתי מהמיטה שלי והתחלתי להתארגן ליום הגדול. הוצאתי מהארון חולצה לבנה פשוטה וג׳ינס חום שקצת גדול עלי, מעל שמתי עליונית אפורה שקיפלתי את השרוולים שלה קצת ואת הצעיף הירוק שלי עם הכיתובים בשחור. בנוסף שמתי את הצמידים שלי ביד אחת וביד השניה קשרתי בנדנה אפורה כמו העליונית. הלכתי לשירותים צחצחתי את השניים, סידרתי את השיערי עד כמה שאפשר וירדתי למטה.

בסלון חיכו לי אן (אמא שלי), ג׳מה (אחותי הגדולה), רובין (חבר של אימי, כן ההורים שלי התגרשו שהייתי בן 7 אבל אני בסדר עם זה. אני בקשר עם אבא שלי דס, ורובין הוא כמו בן משפחה בשבילי עכשיו) אז איפה היינו? אמ...אה! מי חיכה לי. בנוסף למי שהזכרתי מקודם חיכו לי דודה שלי די סלי והילדים שלהם בן ואלה, מאט לא היה שם, כולם לבשו חולצות מגוכחות שכתוב עליהם ׳אנחנו חושבים שלהארי יש את האקס פקטור׳ כנראה אמא שלי הכינה אותם.

״הנה הילד היפה והמוכשר שלי״ אמא שלי אמרה ובלגנה את שיערי מעט וחיבקה אותי ״אמא אני כבר לא ילד אני בן 16 דבר ראשון ודבר שני עד שסידרתי את השיער״ אמרתי בפרצוף עצבני מזוייף ושהשתחררתי מזרועותיה

״בוא לפה״ אמרה ג׳מה ומשכה אותי לחיבוק ״תשחררי קצת ג׳ם את חונקת אותי״ אמרתי, היא צחקה נשקה על שיערי ושיחררה מהחיבוק

״בהצלחה״ די אמרה וצבטה את לחיי כמו ילד קטן אך הדבר היחיד שאני יכולתי לעשות זה לחייך ולתת לה נשיקה על הלחי, לא רציתי לצאת חוצפן או משהו.