*תכינו ממחטות, והרבה*
~כעבור שלושה ימים 25/3/2015~
נ.מ. הארי
השלושה ימים האחרונים שעברו עלי ועל לואי היו מושלמים, היה לנו חופש בכל השלושה ימים האלו ואני ולואי ניצלנו כל שניה ממנו להיות ביחד, אנחנו ראינו סרטים, התכרבלו הכנו ארוחות ובקיצור הנהנו. הרשמו לעצמנו להיות קצת חופשיים לאחר מה שקרה עם אלינור או יותר נכון מה שסוף סוף קרה עם אלינור ואני עדיין לא מאמין לזה, אני לא מאמין שסוף כל סוף נפטרנו ממנה ומהמבטא המעצבן שלה שקודח לי במוח כל יום במהלך ארבע השנים האחרונות.
כרגע אנחנו במטוס בדרך לידע הבא שלנו, אינדונזיה יש לנו שם מופע אחד ולאחר מכן עוד ארבע הופעות וחופשה של חודשיים בערך, כאשר כולנו עלינו למטוס והתישבנו במקום שכל אחד בחר שעלינו המציאות היכתה בי ובחוזקה, פתאום נזכרתי מה התאריך היום, העשרים וחמש למרץ. אתם בטח שואלים מה כל כך מיוחד בתאריך הזה אז כלום להפך התאריך הזה נורא והיום הזה יכול להימחק מההיסטוריה, פשוט להעלם.
החזקתי את הדמעות שהיו לי מהמחשבה של מה שיקרה היום כל כך חזק עד שכל הבנים נרדמו ונתתי לעצמי להתפרק, להשבר, נתתי לעצמי להוציא את כל נה שהחזקתי והדלקתי במשך זמן כה רב.
אני לא מאמין שזה היום, היום הוא הולך סופית. כן הוא כבר לא מופיע איתנו אבל היום זה יהיה רשמית, לאחר היום שום דבר לא יחזור לקדמותו ועד כמה שאני פגוע אני יודע למה הוא עשה את זה ויותר מכך אני מבין למה הוא עשה את זה וכל מה שאני יכול זה רק לתמוך בו ובהלחטה שלו.
אך למרות כל זה אני אתגעגע אליו, הוא כמו אך שלי, לא! הוא אח שלי, הוא המשפחה שלי מהשניה הראשונה שהתחברנו באקס פקטור, אני לא יודע איך אני אוכל לשרוד בלעדיו בלהקה, אני יודע שיש את שאר הבנים אבל זה זאין אי אפשר להחליף אותו.
דמעות לא הפסיקו לרדת מעיני ועד כמה שניסיתי לעצור אותם זה לא עבד אז החלטתי לא להתנגד אליהם ופשוט נתתי להם לנזול ולהרטיב את חולצתי הלבנה.
פתאום חשבתי ברצינות על ההפסקה שדיברנו אליה ועכשיו הכל נראה חכם והגיוני מאוד, אנחנו צריכים הפסקה, אנחנו חייבים הפסקה מכל מה שאנחנו עושים או עשינו במהלך השנים האחרונות, אנחנו רצים במרוץ שנקרא הקרירה שלנו בלי הפסקה, בלי לנוח לשניה אחת בודדה ועכשיו יותר מתמיד אני צריך הפסקה מהכל, אני צריך להיכנס למיטתי ולהיקבר מתחת לשמיכות, להיכנס לעולם שלי בו זאין עדיין חלק מהלהקה ולואי ואני ולואי יכולים לצאת מהארון ולא ללכת מהעולם הזה לעולם.
הרגשתי את לואי מתחיל להתעורר אז ניגבתי מהר את הדמעות מעיני וניסיתי להסתיר את העובדה שבכיתי, להסתיר את העובדה שאני שבור. אני צריך להשאר חזק בשביל הבנים, בשביל לואי.
״בוקר טוב סאנשיין״ אמרתי בקול הכי שמח שהצלחתי להוציא ״בוקר טוב״ הוא השיב עם קולו הצרוד מהשניה ומתח את ידיו ורגליו כמה שיכל מאחר ואנחנו יושבים במטוס אומנם פרטי אבל מטוס.
YOU ARE READING
אז...מאיפה הכל התחיל?
Fanfiction״טוב, אז לילה טוב פרדי״ אמרתי ויצאתי מהחדר סוגר אותה אחרי, המשכתי ללכת לכיוון הדלת שבסוף המסדרון רואה אותו בדיוק משכיב את מיה בת החצי שנה במיטה שלה, הלכתי מאחוריו וכרכתי את זרועותי מסביבו בזמן שאני נושק לצווארו גורם לו להסתובב עלי ולהטיח את שפתיו על...
