-episode 60-

261 22 8
                                    

*אני לא מצאתי את התאריך הנכון אז סתם בחרתי תאריך הגיוני לדעתי*
~6/7/2016~
נ.מ. לואי
״כן, כן הכל טוב״ היא אמרה מהצד השני ומיד לאחר מכן השתעלה ״כן ברור, אפשר לשמוע״ אמרתי בצניות וגיכוח קטן נפלט מפה אך הוא היה כל כת חלש שהתפלאתי שבכלל שמעתי אותו ״איך זה הגיע למצב שאתה דואג לי, אני זו שאמורה לדאוג לך״ אמרה ויכולתי לדעת שהיא מחייכת את החיוך המקסים שלה גם מבלי לראות אותה ״את אמא שלי אני תמיד אדאג לך״ אמרתי ושמעתי אותה נאנחתי ״אתה ל-״ קטעתי אותה לפני שהספיקה לומר מילה כי כמובן שכבר ידעתי מה היא מתכוונת להגיד ״אבל אני רוצה ולא משנה מה תגידי לא ישנה את זה אז עכשיו אני חוזר לסט ואת הולך לשתות מים ולנוח ברור?״ אמרתי באסרטיביות ״אל תדאג״ אמרה בקול רך וישר חיוך התפשט על פני ״אני אוהב אותך תשמרי על עצמך עוד שבוע בערך אני חוזר״ אמרתי וראיתי שהמפיק כבר קורא לי ״גם אני אוהבת אותך״ השיבה ״אני צריך ללכת נדבר בי״ אמרתי ולא חיכיתי לתשובה לפני שניתקתי ורצתי חזרה לבמה שם חיכו לי שאר השופטים.

כן סיימון ״הציע״ לי להיות שופט בפרק אחד בגוון טאלנט אמריקה ולמרות כל מה שקורה ולמרות שממש אבל ממש לא רציתי לבוא, באתי. בהתחלה דאגתי מזה שאהיה רחוק מפרדי אבל בריאנה אמרה שהיא גם ככה תכננה לטוס איתו חזרה לאמריקה לבקר את המשפחה שלה אז זה הסתדר אבל כנראה שהיא תשאר פה עם המשפחה שלה ואני אחזור עם פרדי כי אני רוצה שהוא יכיר יותר את המשפחה שלו ואת סבתא שלו לפני שאולי היא תעלם....

התישבתי על הכיסא שלי בשולחן השופטים מול הגולדן באזר וחיכיתי שימשיכו לצלם את הפרק כי אני מת לעוף מפה חזרה הביתה לפרדי ״ואקשן״ המפיק אמר ולאחר חצי דקה עלתה ילדה שנראתה בת 16 לבושה במכנס חום עם חולצה פרחונית שבקצה שלה תחרה לבנה ומעליה ג׳קט לבן ארוך ועל רגליה היו סנדלים ורודות.

היא הלכה לאט על הבמה עד שנעמדה כמעט בקצה שלה קרוב עלינו, היא נראתה כל כך לחוצה וידה רעדו בלי הפסקה ״הי״ היא אמרה אל המקרופון השחור שבידה עם חיוך על הפנים וקול לחוץ ומיד לאחר מכן היא כיסתה עם ידה הפנויה את הפה וחיוך עלה על פני.

״את מתרגשת?״ האווי שאל (אחד השופטים ה.כ.) בחיוך ״אני מתכוונת...אממ.....אני....״ היא אמרה נבוכה ולחוצה וכיוונה עם ידה לכיווני, צחקוק קטן השתחרר מפי וחיוך ענק התפרס על פני ״אץ רוצה להגיד משהו ללואי״ האווי שאל שוב ״הי״ היא אמרה שוב בקול לחוץ כאילו לא ידעה מה להגיד באותו הרגע וזה היה כל כך חמוד.

״הי״ חיכיתי את קולה הלחות חזרה וכולם צחקו, הסתכלתי על ידה שמחזיקות בחוזקה במקרופון על אף שהם לא מפסיקות לרעוד לשניה ״את לחוצה?״ האווי שאל כנראה גם הבחין בידה הרועדות ״אממ....כןן, למעשה אני כן לחוצה״ אמרה וזה נשמע שהלחץ מעט השתחרר אך רק מעט.

אז...מאיפה הכל התחיל?Where stories live. Discover now