אז...מאיפה הכל התחיל?

-episode 53-

~לאחר פחות מארבע חודשים 3/8/2015~
נ.מ. לואי
״ליאם תפסיק״ צעקתי על ליאם שלא הפסיק להשפריץ עלי מים ברחבי החדר שלנו במלון ״ליאם!״ צעקתי פעם נוספת אך הוא לא הקשיב והמשיך לרדוף אחרי בלי הפסקה, כבר כל החולצה שהלבנה שלי הייתה רטובה והפכה לשקופה וכך גם הטרנינג הלבן שלבשתי ״אני אנקום בך! תזהר!״ המשכתי לצעוק עליו אך שום דבר לא עזר.

״תיכנע!״ צעק והרים את הרובה מים לכיווני ״אני נכנע״ אמרתי והרמתי את ידי מתנשם ומנסה לסדר את הנשימה שלי עד כמה שאפשר ״יופי״ מילמל וסידר את נשמתו גם ״טוב אני אלך להתקלח״ אמרתי ולא חיכיתי לתשובה פשוט נכנסתי למקלחת והתחלתי לפשוט את הכי הרטובים.

״אני הולך לנייל ו..הארי (שכתבתי את הפרק כתבתי גם את השם של זאין ואז נזכרתי שהוא לא בלהקה יותר והוא לא איתם בסיבוב הופעות וזה כאב מאוד😭 ה.כ.)״ אמר מלמל את שמו של ׳הארי׳ מנסה שלא אשמע אותו ״טוב״ צעקתי ונכנסתי מתחת למים החמים שזרמו במקלחת, אז כמו שהבנתם אני והארי לא במצב כל כך טוב בלשון המעטה, למרות שיש לציין שזה יכל להיות הרבה הרבה יותר גרוע ממה שזה. אנחנו ביחד בלהקה אך אנחנו לא מדברים אחד עם השני או מסתכלים אחד על השני-לפחות לא בגלוי. אולי על הבמה ובראיון זה נראה כך אך במציאות זה הפוך לגמרי, זה הכל משחק מול המצלמות ומסתבר שאנחנו ממש טובים בזה כי כרגע אף אחד לא שואל או שם לב לכך.

חפפתי את ראשי בשמפו מהר ויצאתי מהמקלחת כורך מגבת לבנה סביב חלקי התחתון ויוצא לחדר הקר והריק, התלבשתי במהירות בג'ינס וחולצה פשוטים וניגבתי את ראשי מעט לפני שסידרתי את שיערי. עשיתי את הכל במהירות המקסימלית מכיוון שקבעתי עם בריאנה היום, היא התחננה לי שאבוא איתה לאולטרסאונד ולי לא היה בעיה, אלה להפך רציתי ללכת. היא כבר בחודש הרביעי אני חושב והבטן שלה גדלה במעט אמרו לנו שעכשיו כבר אפשר לראות את התינוק ורוב הסיכויים שגם את המין שלו, אולי בגלל זה היא כל כך רוצה שאבוא איתה.

שמתי את הנעלי ואנס הלבנות שלי ויצאתי מהחדר שבכיס ימין שלי הארנק והמפתחות לחדר ובכיס השמאלי הטלפון והמפתחות לאוטו, ירדתי במעלית לקומת הלובי ומשם יצאתי בליווי מאבטחים כמובן לכיוון המכונית שלי בדרך חותם על מספר דפים שהמעריצים הושיטו לי ומצטלם איתם מספר תמונות שהספקתי.

התנעתי את המכונית שלי שלידי במושב יושב אחד מהמאבטחים שלנו בלהקה, נסעתי לכיוון הבית חולים המקומי שם קבענו שנפגש ונעלה ביחד לאולטרסאונד. הדרך הייתה קלילה ביותר והגעתי תוך מספר דקות לבית החולים יורד עם המאבטח מהרכב ונכנס לבניין הגדול מחפש אחר בריאנה.

״לואי״ בריאנה צעקה בקולה הצפצני, אני לא ממש אוהב אותה אבל אני צריך להסתדר איתה איך שהו אם היא הולכת להיות האמא שלי הילד או ילדה שלי ״הי, מה קורה?״ שאלתי בקול הכי נחמד מנסה לזייף את זה כמה שיותר מוצלח ״הכל טוב ואיך אתה?״ שאלה בנחמדות ״מצויין״ שיקרתי כמובן, לא הכל מצויין אצלי לא מאז מה שקרה עם הארי, כמובן שהמצב הרבה יותר טוב אך הוא לא מצויין, אפילו לא קרוב.