אז...מאיפה הכל התחיל?

-episode 54-

~3/8/2015~
נ.מ. לואי
״זה בןןןןן!!!!״ צעקתי שנכנסתי לחדר שלי ושל ליאם אך כמובן שהוא יהיה ריק ואני רק אראה כמו מטומטם שצועק דברים בחדר ריק, יצאתי מהחדר והלכתי לכיוון חדרם של נייל והארי, יכול להיות שהוא עדיין שם.

החדר לא היה כל כך רחוק משלנו אך עדיין דרש קצת הליכה, נעמדתי מול הדלת ודפקתי אליה שלוש פעמיים עומד שם בחוץ ומרגיש כמו מטומטם משום מה, הם לא ענו אז דפקתי שוב מקווה שמי שיפתח אותה לא יהיה הארי

״שניה״ נשמעה צעקתו של נייל ונאנחתי בהקלה, זה היה יכול להיות מאוד מוזר, הדלת נפתחה באיטיות אך לא נייל או ליאם עמדו שם אלה הארי שלבוש אך ורק בבוקסר שחור.

נשמעתי נעצרה למראה הזה של הארי שלא ראיתי הרבה זמן, לשפתיו היבשות והפקודות במעט ולשיעור הארוך והמבולגן, איך שהתגעגעתי להעביר את ידי בשיערו הארוך או להסתכל ישר לעיניו מבלי לחשוש, התגעגעתי ללגעת בגופו החסון ולהרגיש את שפתיו על שלי, התגעגעתי לתחושה הבטוחה כאשר אני בין זרועותיו ול-

״הי״ הארי קטע את מחשבותי עם קולו הנמוך ״ה-הי, לי-אם פ-פה?״ למה לעזעזל גמגמתי?! ולנה אני לחוץ?! זה כולה הארי ״הי לו, בוא״ קרא ליאם מבפנים ואז שמתי לב שהוא ונייל יושבים על אחת המיטות שבחדר.

בלי שאמרתי מילה או שהארי אמר עקפתי או ונכנסתי לחדר מתיישב במיטה מול ליאם ונייל כאשר הארי סוגר את הדלת ומתישב לידי על המיטה מה שגרם למצב מאוד מביך ולשקט מוזר.

״מה קורה?״ שאלתי מנסה לגרום למצב המביך הזה להפוך לאווירה קלילה ״בסדר״ שלושתם מילמלו לא תורמים בכלל למה שניסיתי לעשות.

״מה עשיתם היום?״ שאלתי שוב ״כלום, סתם ישבנו פה ודיברנו מאז שליאם הגיע״ נייל אמר והנהנתי מבלי להגיד דבר ״מה אתה עשית, לא הייתה בחדר מהבוקר?״ ליאם אמר, מאיפה הוא יודע? הוא לא היה פה עד עכשיו?

״אני?...״ מלמלתי בזמן שחיוך מאושר הופיע על פני והמחשבות על כל מה שקרה היום, למרות שלא התחיל לפני כל כך הרבה זמן, חלפו בראשי. נזכרתי במראה של התינוק באולטרסאונד ועל כל הדברים שדמיינתי שאני עושה איתו.

״לואי״ קולו של ליאם הוציא אותי מהמחשבות ומכל הדברים אשר דמיינתי בראשי ״כן״ אמרתי עדיין לא במאה אחוז איתם ״מה עשית היום?״ נייל שאל בגיחוך וגם מפיו של ליאם נפלט גיחוך

״אממ....הלכתי עם בריאנה לאולטרסאונד״ אמרתי עם חיוך שירד כאשר ראיתי את הבעת פניו של הארי, הוא היה נראה פגוע כאילו הוא מת לבכות אך מתאפק

״נו...ואיך היה?״ ליאם שאל עם חיוך מחכה לעוד פרטים אך לא היה לי נעים לספר שהיה מושלם מכיוון שהארי ישב לידי, לא היה לי נעים לפתוח את הנושא שבגללו אני והארי נפרדנו, זה כמו לפתוח את הפצע יותר ולחפור בו עמוק.