~27/4/2015~
נ.מ. הארי
״אני צריך להגיד לך משהו״ לואי אמר בקולו המתוק והסתכל ישר לעיני, הוא היה נראה רציני מידי מבדרך כלל וזה הדאיג אותי, מה כבר קרה? זה חייב להיות ממש רציני אם הוא מתנהג ככה.
ניסיתי למצוא רמז בשפת הגוף שלו ובאיל שהוא ישב, גבו היה ישר כמו סרגל ורגלו לא הפסיקה לזוז מלחץ, ידיו נחו בצורה רשמית על ברכיו ולפי איך שזה נראה הם גם הזיעו בטירוף. מה יש לו?
״מה קרה?״ שאלתי ושמתי את ידי על ידיו רואה שצדקתי בכך שהם מזיעות כאילו עזה עכשיו מרתון או שיעור ספורט ״אני צריך להגיד לך משהו אבל תבטיח שתקשיב עד הסוף ותנסה להבין אותי״ אמר מסתכל ישר לעיני וממיס אותי ממבטו, התיישרתי במקומי וסימנתי לו להתחיל לדבר.
הוא לקח נשימה עמוקה ונשאר מספר שניות בשקט לפני שפתח את פיו והתחיל לדבר ״זוכר שלפני שבועיים רבנו״ הנהנתי ״ואני נעלמתי לכל הלילה?״ הנהנתי בשנית ״ואמרתי לך שהייתי אצל ליאם?״ הנהנתי בשלישית ולא אהבתי את הכיוון אליו הולכת השיחה, לא ידעתי מה יקרה אבל פתאום הייתה לי תחושה רעה מאוד, תחושה שהוא הולך לספר משהו נוראי ואני לא יודע אם אעמוד בזה.
״אז ככה...שיקרתי״ הוא לקח עוד נשימה עמוקה עצם את עיניו לשניה כאילו חושב על מה להגיד ולאחר מכן פתח אותם חזרה והמשיך לדבר ״באותו הלילה הייתי ממש עצבני ולא חשבתי לפני שעשיתי משהו, אני הלכתי לבר והשתכרתי בצורה מוגזמת שכמעט ולא זכרתי את שמי״ אני לא אוהב את השיחה הזאת בכלל
״אני לא בדיוק זוכר מה קרה שם חוץ מזה ש...״ למרות שידעתי מה הוא רוצה לומר רציתי לשמוע את זה מפיו, רציתי לראות אם הוא מספיק גבר בשביל להודות בזה בפנים שלי, אך השאלה שבאמת העסיקה אותי באותו הרגע הייתה למה? למה הוא עשה את זה? למה הוא מספר את זה רק עכשיו? למה אני לא מספיק בשבילו? למה הוא לא פשוט אומר את זה כמו גבר? למה?
״ש...״ ניסיתי לזרז את דבר, שיגיד את זה כבר, הוא לקח נשימה עמוקה הביט לי בעניים ואמר בקול רועד ״שקמתי למחרת ערום בספה של משהי אחרת״ באותו הרגע ליבי נחת, התרסק, נשבר, נעלם. אני ידעתי שזה מה שהוא רצה לומר אך קיוויתי שזה לא יהיה זה, קיוויתי שהוא יגיד משהו אחר, כל דבר ורק לו זה.
הרגשתי חור גדול ועמוק בליבי כאילו הוא הגיע ופשוט הוציא אותו משם בלי שום רגש, פשוט הגיע ולקח, גנב. דמעות התחילו לזלוג מעיני בלי הפסקה ובניהם ראיתי שגם בעיניו של לואי התחילו לרדת דמעות, הוא ניסה להרים את ידו ולנגב את דמעותי אל אוטומטית התרחקתי והתרוממתי מהספה.
הוא ניסה להתקרב יותר ויותר אך אני לא יכולתי, לא יכולתי להסתכל עליו, לא יכולתי לגעת בו, לא יכולתי לחשוב עליו. בכל צעד שעשה עשיתי גם אני עד שנתקעתי בקיר והוא התקרב עלי אך גם שמר על מרחק בינינו מכבד אותי עד כמה שאפשר אחרי הדבר שעשה.
YOU ARE READING
אז...מאיפה הכל התחיל?
Fiksi Penggemar״טוב, אז לילה טוב פרדי״ אמרתי ויצאתי מהחדר סוגר אותה אחרי, המשכתי ללכת לכיוון הדלת שבסוף המסדרון רואה אותו בדיוק משכיב את מיה בת החצי שנה במיטה שלה, הלכתי מאחוריו וכרכתי את זרועותי מסביבו בזמן שאני נושק לצווארו גורם לו להסתובב עלי ולהטיח את שפתיו על...
