~27/4/2015~
נ.מ. לואי
״תצא!״ הארי צעק בעוצמה שלא הכרתי לפני, קפצתי במקומי ומהרתי לצאת מביתו אך בשניה האחרונה הבטתי לעיניו הירוקות שעכשיו היו מלאות בכאב ואמרתי את המילים בפעם כנראה האחרונה ״אני אוהב אותך״ יצאתי ושמעתי את הדלת נתרקעת בחוזקה מאחורי.
סובבתי את מבטי מסתכל על הבית שלנו, אני זוכר שאני והארי התלהבנו שראינו את הבית למרות גודלו העצום, הסתכלתי על הבריכה שבילינו בא רק בקיץ האחרון ודשא שמקיף את הבית ונותן לו חיים וצבע, לקחתי נשימה עמוקה וסובבתי בכוח את מבטי ממהר לרכב שלי שבמזל המפתחות היו עדיין בכיסי.
נכנסתי לרכב מביט שוב בבית ונוסע משם משתדל לא להביט לאחור. דמעות התחילו לרדת מעיני שוב למרות שאני לא זוכר מתי בכלל הם הפסיקו, הסתכלתי כל הדרך המטושטשת מדמעות מנסה לנסוע לבית שלו בלי להתנגש בדרך בעמוד או עץ.
החנתי במהירות את המכונית מחוץ לבית באופן הכי מדיוק שאני מסוגל ויצאתי במהירות הולך לעבר הדלת הגדולה ומתלבט אם לדפוק לפני או לא, לבסוף החלטתי להכנס לבית מבלי לדפוק אך עצרתי במקומי כאשר שמעתי גניחות מגיעות מהחדר שנה שבקומה השניה.
בכל צעד שעשיתי לעבר המדרגות שמעתי את הגניחות ברורות יותר ויותר וכאשר הייתי בסוף המדרגות יכולתי לשמוע את קולו של זאין גונח ״א-אלוהים כןן״ הרגשתי את הלחיים שלי מאדימות ואת הבושה מתפשטת בגופי ״פאק זאין כןןן״ קולה של פרי נשמע.
״אלוהים אני ג-״ שמעתי את זאין מתחיל לומר אך לא יכולתי יותר להשאר ופשוט ברחתי מהבית שלהם טורק אחרי את הדלת ובורח חזרה לרכב שלי מתחיל לנסוע לכיוון הבית הבא שיכולתי לחשוב עליו.
למזלי כולנו גרים קרוב וכולנו נמצאים בלונדון כך שהנחתי שהוא בבית שלו כרגע, הגעתי לביתו של ליאם מחנה את המכונית שלי בחניה קרובה שמצאתי אך גם מספיק רחוקה ממספר המעריצים שעמדו ליד הגדר הגבוה שבביתו.
הוצאתי קפוצ׳ון, כובע ומשקפי שמש שיש לי קבועה בכיסאות מאחורה בדיוק למקרים כאלה ושמתי את הקפוצ׳ון סוגר אותו עד הסוף ועל ראשי את הכובע הרגיל ומעליו את הכובע של הקפוצ׳ון ולבסוף גם את המשקפי שמש אשר הסתירו את עיני האדומות מבכי.
יצאתי מהמכונית ביד אחת הטלפון שלי ביד השניה המפתחות לאוטו, התחלתי ללכת לכיוון הגדר הענקית אל עבר הדלת מנסה לא למשוך את תשומת ליבם של המעריצים מה שכמובן לא קרה ״לואי״ צעקות נשמעו מכל עבר ורק רציתי שיפסקו, אני אוהב את המעריצות שלנו פשוט שעכשיו רק רציתי לדבר עם ליאם ולבכות לו.
הצתלמתי עם מספר מעריצים וחתמתי על האלבומים והניירות שהגישו לעברי, לאחר שהתייחסתי למי שאפשר מיהרתי להקיש את הקוד של הכניסה וללכת בשביל כניסה היפה שמקושט עם פרחים ודשא ירוק אל עבר דלת ביתו של ליאם.
YOU ARE READING
אז...מאיפה הכל התחיל?
Fanfiction״טוב, אז לילה טוב פרדי״ אמרתי ויצאתי מהחדר סוגר אותה אחרי, המשכתי ללכת לכיוון הדלת שבסוף המסדרון רואה אותו בדיוק משכיב את מיה בת החצי שנה במיטה שלה, הלכתי מאחוריו וכרכתי את זרועותי מסביבו בזמן שאני נושק לצווארו גורם לו להסתובב עלי ולהטיח את שפתיו על...
