-episode 51-

257 25 34
                                    

~28/4/2015~
נ.מ. לואי
קמתי למחר בבוקר אל שמים כחולות עם מעט עננים ושמש חמה שמחממת הכל אך הדבר היחיד שאני יכולתי לראות זה שמיים אפורים מלאים בעננים כבדים המורידים גשם בכל מקום, באותו הבוקר כל דבר טוב שהיה נראה בעיני הדבר העצוב ביותר שיש, כל ורוד הפך לשחור וכל שמחה הפכה לעצב ודיכאון. וזה רק יום אחרי שאני והארי נפרדנו.

נשארתי במיטתי בלי שום רצון לצאת בזמן הקרוב, קברתי את ראשי בכרית הרכה והעלתי את השמיכה מעל ראשי כדי לא לראות את אור השמש החזק אשר מגיע מהחלון הענק שנמצא בחדר אורחים של ליאם.

דמעות כבר לא נשארו לי בכלל וכל מה שעשיתי היה להקבר מתחת למצעים ולדמיין את הארי מגיע ומבין אותי ואנחנו חוזרים להיות ביחד אך כמובן שמהר מאוד הבועה שלי התנפצה וחזרתי למציאות בה הארי כועס אלי כל כך עד שסילק אותי מהבית, משהו ששכבתי איתה פעם אחת נכנסה להריון ואני שוכב במיטה בלי לעשות דבר.

אני לא יודע כמה זמן שכבתי כך במיטה אך אני מניח שהרבה מכיוון שליאם הגיע לחדרי וניסה להקים אותי ״לא!״ עמדתי על רצוני, אני לא הולך לצאת מהמיטה הזאת בזמן הקרוב, סורי ליאם.

״לואי אני לא אתן לך להכנס לדיכאון ולהשאר במיטה הזאת כל היום״ אמר והוריד את השמיכה ממני בבת אחת, גורם לי להתכווץ לכדור קטן בשביל לחמם את גופי כמו שהשמיכה עשתה ״יאללה״ אמר בקול רם אך לא כצעקה והוציא בכוח את הכרית שמעל ראשי.

נאנחתי וקמתי מהמיטה שומע את קולות העידוד של ליאם על כך, התרוממתי מהמיטה לאט והלכתי לכיוון השירותים מצחצח שיניים ושוטף פנים בעייפות והחוסר רצון. שסיימתי בלי לטרוח לסדר את השיער או להראות יפה, ירדתי למטה אחרי ליאם ובמטבח חיכתה לי ערימת פאנקייקים ענקית אך גם זה לא גרם לי לחייך מה שמוזר כי זה בערך המאכל האהוב אלי בעולם.

התישבתי ברשלנות על הכיסא ליד הצלחת ושמתי לעצמי מספר פאנקייקים על הצלחת שופך עליהם רוטב סירופ טעים וקצת קצפת טעימה, לקחתי טעימה מהפאנקייק אשר היה טעים, מאוד אך זה לא היה כמו של הארי.

סיימתי חצי מהערימה הענקית שליאם הכין והלכתי לסלון מתיישב בעייפות על הספה ומחסה את עצמי השיבה חמה ונעימה, הדלקתי את הטלוויזיה והפעלתי את הסרט הראשון שעלה לראשי, היומן (אזהרה ספוילר, מה שלא ראה היום שלא יקרא את הפסקות הבאות עד שהוא רואה את הסימן הזה- ;) ה.כ.).

הארי תמיד אהב את הסרט הזה, הוא אמר שזה מדהים שהוא עדיין אוהב אותה גם אחרי כל השנים האלו וגם עם כל המכשולים שבדרך, הוא תמיד אוהב את הקטעים שהוא מקריא לה את הסיפור בצורה כל כך מרגש ונוגעת ללב, הוא אומר שזה מראה כמה הוא אוהב אותה שהוא מקריא את זה כל יום ומראה איך הוא לא מתייאש למרות כל מה שקורה סביבו. הוא אוהב איך מגלים בסרט דברים לאט לאט ולא יודעים שהיא אישתי חצי מהסרט.

אז...מאיפה הכל התחיל?Where stories live. Discover now