-episode 52-

251 25 14
                                    

~28/4/2015~
נ.מ. לואי
״אני חושב שאנחנו צריכים להפרד״ הארי אמר בקולו הרוד וליבי נחת במקום, ידעתי. אני כל כל דפוק מה עשיתי, היה לנו מושלם, למה אני הורס הכל, תכננו כבר את העתיד שלנו ואני כמו סתום בוגד בו, ועוד מכניס אותה להריון, רק לי זה יכול לקרות, דפוק.

דמעה בודדה זלגה מעיני מבלי לשים לב ומהרתי לנגב אותה על אף שהארי כנראה כבר ראה אותה, הנהנתי בכבדות וקמתי ממקומי ״לאיפה אתה הולך?״ שאל במהירות וקם ממקומו ״לקחת את הדברים שלי״ אמרתי בלי טון בקולי ובלי להסתכל עליו.

עליתי לחדר שלנו מסתכל בדרך על שאר החדרים ונזכר בדברים שקרו לנו פה, ביחד או לחוד, עם החברים או המשפחה, בהכל. הגעתי לחדר שינה שלנו וראיתי ליד השידה את התמונות השבורות, כל הזכרונות שלנו, ליבי נשבר איתם ובאותו רגע הבאתי שלא אכפת לו יותר אם הוא ככה שבר את כל התמונות המשותפות שלנו.

מיהרתי להסיט את מבטי חסר ההבעה והלכתי לידר ארונות לוקח את כל המזוודות שאני יכול למצוא ומתחיל למלא אותם בבגדים שלי ובחפצים החשובים לי, את כל השאר הוא יכול לקחת לעצמו או לתרום לצדקה, מעכשיו גם לי לא אכפת.

כמובן ששיקרתי לעצמי, היה לי מאוד אכפת, כל דבר יציב בחיי התפרק כרגע ולא נשאר לי דבר שאני יכול לתמוך בו, הארי פעם היה המקום שלי, הייתי פורק הכל אבל עכשיו? עכשיו אני לבד, לבד עם הבעיות שלי.

מיהרתי להכניס הכל למזוודות ולהוריד אותם לכניסה בזמן שהארי הסתכל על כל דבר שאני עושה מהצד כנראה כדי לראות שאני לא לוקח לו דבר מה שלא כל כך עבד כי דחפתי את החולצה האהובה שלי שהיא שלו לאחת ממזוודות הבגדים שלי, אולי הוא שיחרר כבר אני לא וכנראה שזה גם לא יקרה בקרוב.

שסיימתי לארוז והכנסתי את כל המזוודות חוץ מאחת קטנה לאוטו, ירדתי במדרגות יחד עם אותה מזוודה קטנה בידי ובחנתי את כל הבית בפעם האחרונה, נגשתי לדלת שהארי אחרי ופתחתי את הדלת אך לפני שיצאתי הבטתי בעיניו כאשר המזוודה ביד אחת שלי והיד השניה שלי על הדלת.

בחנתי אותו ובהחלטה שאני אתחרט עליה אחר כך עזבתי את הדלת והמזוודה והתקדמתי עליו ״אני אהבתי אותך, אני אוהב אותך, ואני אוהב אותך לתמיד״ אמרתי כשהבטתי בפרצופו המבולבל וחיברתי את שפתינו לנשיקה מתוקה ואחרונה.

מהתחלה פשוט הכנתי את שפתי נגד שלו בלי שהוא עשה דבר אך לאחר שהתאפס על עצמו הוא התחיל להניע את שפתיו כנגד שלי והניח יד אחת על הלחי שלי מעמיק את הנשיקה יותר

כל כך התגעגעתי לטעם של שפתיו ולריח המושלם הנוטף מבגדיו וגופו, הוא נשך מעט את שפתי גורם לי לפתוח אותם וללשונות שלנו להתחבר ולגרום לבטני להתהפך ולליבי לפעום בחוזקה.

״בי״ לחשתי אחרי שניתקתי את שפתי משלו והסתובבתי לדלת לוקח את המזוודה ומתחיל ללכת בשביל הגישה מבלי לסגור את הדלת, הרגשתי את מבטו של הארי על גבי ולא הסתובבתי לשניה, המשכתי ללכת עד האוטו ונכנסתי חוגר את בחגורת בטיחות בזמן שהסתכלתי על הדלת כניסה עדיין רואה אותה פתוחה ואת הארי עומד שם מביט בי.

אז...מאיפה הכל התחיל?Where stories live. Discover now