אז...מאיפה הכל התחיל?

-episode 27-

~31/1/2011~
נ.מ. לואי
עבר כבר חודש, חודש שהוא לא מסכים לדבר איתי או אפילו להסתכל עלי. ניסיתי, באמת שניסיתי הכל אבל הוא לא נותן לי להסביר לו דבר, הוא כל כך עקשן. אני רק רוצה להסביר לו. כדי שיבין. אני לא רציתי. אני לא נשקתי אותה. זו לא אשמתי. אני רק עמדתי שם במקרה, היא בכלל נישקה אותי.

אני מתגעגע אליו, לשפתיים הרכות שלו, לריח המשגע שלו, לתלתליו הרכים הצבע שוקולד ולעיניים שלו, העניים הירוקות שלו שאני יכול להביט בהם שעות.
אני מתגעגע לשכב בין זרועותיו החמות ולהעביר את ידי בשיערו, אני מתגעגע להביט בו בגלוי שכולם רואים ולא להעיף מבט מהיר כדי שלא יתפוס אותי. כדי שהוא לא יתפוס אותי.

אנחנו נפגשים אבל זה תמיד יחד עם הבנים, אף פעם לא לבד. לא משנה כמה פעמים ניסיתי לשכנע אותו רק לדבר איתו או אפילו רק להקשיב לדברי אך שום דבר לא עובד, הוא משוכנע שאני נישקתי אותה ואין שום דרך לשכנע אותו.

לראות אותו באותו היום אחרי שצפה בנשיקה פשוט שבר לי את הלב, אני יודע שפגעתי בו אבל זה פוגע גם בי, לראות אותו ככה אפילו רק לדעת שהוא בוכה וזה בגללי פוגע בי כמו שלא חשבתי אף פעם. שראיתי אותו ככה בורח ממני ולא מסכים לדבר איתי נשברתי, פשוט התרסקתי על הריצפה. הרגשתי כאילו אני נופל לבור שחור ואין אף אחד שיכול לעזור לי לצאת. הבנים מצאו אותי בוכה על הרצפה, מקופל לתוך עצמי. לא הסכמתי להגיד להם מה קרה, לא יכולתי לדבר על זה בלי לבכות. זה כואב. מאוד. גם אם אני לא מראה את זה, זו רק הצגה. תחפושת. מסכה. משהו שאני שם כדי להסתיר את מה שאני מרגיש באמת, את הכאב שאני מרגיש.

מחר זאת היום הולדת שלו וכבר תיכננתי הכל. מחר אני הולך לעשות בשבילו משהו בלתי נשכח, משהו שיגרום לו לדבר איתי סוף סוף. אני מקווה לפחות. כבר סידרתי הכל, נשראו רק כמה דברים אחרונים, כמה דברים לא סגורים. אני מתכנן להגשים לו את החלום, אני הולך להראות לו כמה זה חשוב לי. כמה הוא חשוב לי.

היום אני צריך להפגש עם נייל וליאם, תכננו ללכת לקניון לקנות כמה דברים בזמן שזאין נפגש עם הארי כדי שלא יתחיל להתקשר לכולנו ואז לא נוכל לקנות כלום. אני שמח שהם לצידי בעיקר בחודש האחרון, הם עזרו לי להתגבר אפילו בקצת אבל אני לא מתכוון לוותר על הארי, אין מצב.

קמתי מהמיטה שלי לעבר השירותים לצחצח שיניים, לשטוף פנים ולסדר קצת את השיער. אני חייב כבר לעשות תספורת הוא ארוך מידי. ניגשתי לארון והוצאתי ג׳ינס כחול ארוך שקצת גדול עלי וחולצה אדומה קצרה שמעליה שמתי ג׳קט ארוך והוספתי כובע גרב אדום עם קצת פייטים (בתמונה למעלה⬆️ ה.כ.).

׳תצא׳ קיבלתי הודעה מליאם, הכנסתי את הארנק והטלפון לכיסיי ויצאתי החוצא רואה את המכונית הלבנה של ליאם חונה בסוף השביל. נכנסתי למושב האחורי כי נייל תפס את המושב ליד ליאם והתחלנו בנסיעה לקניון.