*סורי על האיחור הענק בפרק, אני אפצה אתכן וביום ראשון יעלו שתי פרקים. תהנו.*
~22/7/2010~
נ.מ. לואי
מחר. מחר זה היום שיכול לשנות את כל העתיד שלי. שיכול להפוך את חיי וכל מה שאני מכיר בשניה, זה או שאשאר ואולי אהפוך לזמר מוכר או שיעיפו אותי ואף אחד לא יזכור אפילו איך קוראים לי או איך אני נראה. מחר אני אדע אם אעבור לשלב הבא או לא.
אני לחוץ, מאוד. בקושי ישנתי הלילה הייתי יותר מדי עסוק במחשבות על מה יכול לקרות מחר, הבטן שלי כבר כאבה מהלחץ והיה שלב שאפילו הידיים שלי רעדו.
הימים פה היו מדהימים עד עכשיו והלוואי שזה לא יסתיים, כן אני מתגעגע למשפחה שלי ולחברים אבל כיף לי פה וגם הכרתי חברים חדשים. אותו עדיין לא ראיתי, אולי אני צריך להניח לזה? לקבל את העובדה שאני לא אראה אותו יותר? אני כבר לא יודע.
אני רק רוצה לראות שוב את עיניו הירוקות ולהריח את ריח המתוק שיש סביבו שמזכיר את האביב.
היום בבוקר הייתי צריך לקום יותר מוקדם מכיוון שהייתי צריך להספיק לארוחת הבוקר לפני שאצטרך ללכת לאולם להמשך ה״מבחנים״.
מצמצתי בעיניי כמה פעמים עד שהתרגלתי לאור השמש שנכנס דרך החלון בחדר, הושטתי את ידי לטלפון וראיתי שהשעה כבר שמונה, אני חייב לקום. התרוממתי מהמיטה והלכתי לעבר השירותים, צחצחתי שיניים שטפתי את הפנים והלכתי חזרה לחדר לקחת את הבגדים שהכנתי להיום כבר מאתמול בערב, לבשתי חולצה קצרה לבנה ומכנס ג׳ינס ארוך בצבע חאקי עם חגורה חומה, מעל שמתי קפוצ'ון אפור עם ריצ׳רצ׳ שסגרתי עד סופו.
ירדתי ביחד עם טום ולוק לארוחת בוקר וישבנו בשולחן הקבוע שלנו יחד עם אשטון, קאלום, מייקל, ניק ובריאן (כן, לקחתי שמות מלהקות בנים. אל תצחקו אני פשוט גרוע בלהמציא שמות בעיקר אם זה שמות מחול ה.כ.) כמו בכל ארוחה עוד לא ראיתי את הארי, אני יודע אני טיפש שממשיך לחפש אבל אם הוא יהיה גם אם הסיכוי קטן אני חייב להמשיך להסתכל ולראות אם הוא פה. כל הארוחה הייתי שקוע במחשבות על הארי לא יכולתי להתרכז במשהו אחר עכשיו, יכול להיות שאם שלא אראה אותי לעולם ולא משנה כמה אני מנסה אני פשוט לא קולט את זה.
בסיום האוכל השעה הייתה תשע אז הלכתי לחדר לקרוא עוד קצת מהספר שלי ולהרגיע לפני שמתחיל כל הטירוף, קראתי בערך שעה עד שקראו לכולם לל הגיע לאולם.
התישבתי ליד טום ולוק כמו אתמול והמתמודדים שלא השפיעו עדיין עלו, אני הופעתי כבר אתמול אבל לוק וטום עוד לא אז אני מחכה בעיקר להופעה שלהם.
לדעתי אתמול הייתה לי הופעה מדהימה נתתי את כל כולי והרגשתי מדהים, זה היה פשוט חלומי. הרגשתי את האדרנלין בגופי ורק רציתי עוד, רק רציתי לשיר שוב מול אנשים ובכל פעם שזה קורה אני רק רוצה את זה עוד יותר, בלי ששמתי לב בכלל תורו של טום הגיעה ״בהצלחה אחי״ איחלתי לו ״תודה״ הוא אמר ועלה לבמה, ההופעה שלו הייתה מדהימה הוא שר מושלם זה לא שלא שמעתי אותו כבר אבל היום זה היה באמת מדהים, בטוח הוא יעבור לשלב הבא.
YOU ARE READING
אז...מאיפה הכל התחיל?
Fanfiction״טוב, אז לילה טוב פרדי״ אמרתי ויצאתי מהחדר סוגר אותה אחרי, המשכתי ללכת לכיוון הדלת שבסוף המסדרון רואה אותו בדיוק משכיב את מיה בת החצי שנה במיטה שלה, הלכתי מאחוריו וכרכתי את זרועותי מסביבו בזמן שאני נושק לצווארו גורם לו להסתובב עלי ולהטיח את שפתיו על...
