~8/4/2016~
נ.מ. לואי
הגעתי לבית של אמא שלי במהירות המקסימלית ואני חושב שאם היה שוטר בדרך הוא היה עוצר אותי מזמן למה עברתי על כל כלל תנועה אפשרי שקיים, החנתי את המכונית שלי בחניה פנויה שהייתה מחוץ לבית שלהם ויצאתי במהירות מהמכונית נועל אותה ושם את המפתחות בכיס האחורי שלי יחד עם הטלפון והארנק שלי.
הלכתי בשביל גישה לבית שלהם במהירות כמעט ומחליק מספר פעמים עד שהגעתי לדלת, שעמדתי בדלת לא ידעתי אם לדפוק או לא ולבסוף פשוט נכנסתי לבית שהיה פתוח למרבה הפלא, שנכנסתי ראיתי בסלון את אחיותי מחבקות את אימי ו-בוכות? כן נראלי שהן בכו בזמן שבצד דן עמד יחד עם ארטנס ודוריס שנראו כאילו לא הבינו דבר מהסיטואציה אך בכל זאת נשארו לעמוד שם למרות כל המאמצים של דן להכניס אותם לחדר.
לא היה לי זמן להגיב למה שקרה שם ומהר הלכתי לתאומים הקטנים שכל דן והתקופפתי לגובה שלהם מחבק אותם ״מה קורה?״ שאלתי בחיוך מאולץ ״לואי״ הם קראו בהתרגשות וקפצו עלי בעוד חיבוק ״אולי תלכו לשחק בחדר ואני אצטרף עוד מעט״ הצעתי עם אותו חיוך מאולץ והם הנהנו במהרה ורצו למעלה לחדר
״תודה״ דן אמר וחיבק אותי ״אין לך על מה להודות לי״ השבתי שאנחנו עדיין בחיבוק, נשארנו ככה עוד קצת עד שהתנתקנו מהחיבוק ונגשתי לאחיותי ואימי שעדיין התחבקו בסלון.
הגעתי לסלון וחיבקתי את אימי לשלום קודם ״הי״ אמרתי בחיוך כדי להקליל על האווירה הכבדה שהייתה שם אשר הייתה מורגש מאז שנכנסתי, לאחר שחיבקתי את אימי פיזי ולוטי קפצו עלי בחיבוק חמים כאשר הם בוכות על כתפי, החזרתי להם חיבוק חם וליטפתי את גבם לאות תמיכה למרות שלא היה לי מושג מה קורה שם.
לאחר החיבוק עם לוטי ופיזי התישבתי על הספה ופיבי ודייזי חיבקו אותי, כל אחת ישבה על רגל אחת שלי וחיבקה אותי בחצי גוף כאשר דמעות יורדות מעיני על כתפי ״מה קורה פה?״ שאלתי מסתכל על אימי בזמן שידי לא מפסיקות ללטף את גבם של פיבי ודייזי.
״בו-באר שלי, אני צריכה לספר לך משהו חשוב״ אימי אמרה ברצינות ואווירה כבדה עדיין שררה בבית ״כן?״ שאלתי שראיתי שהיא לא אומרת דבר ורק שותקת.
היא לקחה נשימה עמוקה לפני שפתחה את פיה ואמרה את המילים הבאות שגרמו לליבי ליפול בשניה אחת ״יש לי סרטן״ נשמתי הייתה כבדה ודמעות התחילו לזלוג מפני
היא מה? אני שמעתי נכון? אין מצב! היא האישה הכי חזקה שאני מכיר! והכי בריאה שיש, אין מצב שהיא-שהיא....חולה בזה. זה פשוט לא יכול להיות! אני לא מאמין לשטות הזאת? הם עובדים עלי! עכשיו אחד באפריל או משהו? אין מצב שזה קורה!
קמתי ממקומי בבת אחת והפלתי מעט את פיבי ודייזי שישבו עלי, לא ידעתי מה אני עושה באותו רגע הרגשתי כאילו הכל מתמוטטת סביב, כאילו כל העולם עושה לי בכוונה, דווקא שאני מאושר וטוב לי זה קורה.
YOU ARE READING
אז...מאיפה הכל התחיל?
Fanfiction״טוב, אז לילה טוב פרדי״ אמרתי ויצאתי מהחדר סוגר אותה אחרי, המשכתי ללכת לכיוון הדלת שבסוף המסדרון רואה אותו בדיוק משכיב את מיה בת החצי שנה במיטה שלה, הלכתי מאחוריו וכרכתי את זרועותי מסביבו בזמן שאני נושק לצווארו גורם לו להסתובב עלי ולהטיח את שפתיו על...
